במשך שנים רבות היה תלוי שעון על הבית הגבוה ביותר בעיירה. בעיצומם של טרדות היומיום, היו התושבים נושאים עיניהם אל השעון ולאחר-מכן מביטים אל שעונם שלהם. לפעמים הם היו מגלים כי שעונם לא מכוון והיו מכוונים אותו בהתאם.
כשחלפו השנים, החלו להישמע תלונות בעיירה.
״מדוע השעון גבוה כל-כך? מדוע אנו צריכים להכאיב לצווארנו רק כדי לדעת מה השעה? ״
״ומה יקרה אם השעון יפסיק לפעול? לא נוכל לתקן אותו! ״
״האם לא ייטב לו נתלה את השעון בגובה העיניים? ״
לאחר ישיבה סוערת במועצת העיירה, הוחלט ברוב קולות להעביר את השעון לבית נמוך יותר.
אך אז משהו מצחיק אירע. כאשר אנשים באי התאמה בין השעון שלהם ובין השעון התלוי, הם היו מכוונים את השעון. . . העירוני. ״אני בטוח שהשעון שלי מדויק״ הם היו אומרים. לאחר כיוונים בלתי פוסקים, השעון חדל לפעול. מועצת העיר החליטה כי אין בו עוד צורך, והוא הושלך לפח האשפה הקרוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה