‏הצגת רשומות עם תוויות נורמנדי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נורמנדי. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 15 באוגוסט 2026

גארבו: המרגל שהונה את שני הצדדים

מתי בפעם האחרונה שמעתם על מרגל שלא ידע אנגלית, נדחה פעם אחר פעם על ידי המודיעין הבריטי, החליט להקים רשת ריגול פיקטיבית לחלוטין מחדר במלון בליסבון — וזכה לקבל את צלב הברזל מנאצים וגם תואר אבירות מבריטניה?

זהו הסיפור האמיתי על חואן פויול גארסיה (Juan Pujol García), הידוע בכינוי "גארבו" (Garbo) — הסוכן הכפול המבריק ביותר במלחמת העולם השנייה, והאדם היחיד בהיסטוריה שקיבל עיטורי כבוד צבאיים עליונים משני הצדדים היריבים.

פויול תיעב את המשטרים הטוטליטריים באירופה. בתחילת המלחמה הוא פנה לבריטים והציע לרגל עבורם, אך הם דחו אותו על הסף. פויול לא ויתר: הוא פנה למודיעין הנאצי (האבוור) והתחזה לפקיד ספרדי פשיסט בעל קשרים בבריטניה. הגרמנים בלעו את הפיתיון ושכרו אותו.

במקום לנסוע לבריטניה, פויול עבר לליסבון שבפורטוגל. מחדר במלון, כשהוא נעזר במדריך תיירים, מפות, לוחות זמנים של רכבות ועיתונים בריטיים, הוא החל להמציא דוחות מפורטים על הנעשה באנגליה.

כדי להפוך את הדיווחים לאמינים, הוא המציא רשת של 27 סוכני משנה דמיוניים ברחבי בריטניה — כולל סוכן בוולס, מלח שיכור בגלאזגו ופשיסט יווני. הגרמנים שילמו לו משכורות עתק ותקציבי עתק עבור ניהול "סוכני הרפאים" הללו.

הדיווחים של פויול היו כל כך יצירתיים, עד שהמודיעין הבריטי הופתע לגלות שהגרמנים משקיעים משאבים אדירים בשינוי נתיבי צי כדי לחפש ספינות שלא קיימות. כשהבריטים הבינו שקיים אדם פרטי שנלחם עבורם באופן עצמאי, הם מיהרו להבריח אותו ללונדון.

הם העניקו לו את שם הקוד "גארבו" (על שם השחקנית גרטה גרבו, מכיוון שהגדירו אותו כ״שחקן הטוב ביותר בעולם").

במהלך הפלישה לנורמנדי (D-Day) ב-1944, גארבו הוביל את מהלך ההונאה הראשי ("מבצע פורטיטיוד"). הוא העביר לנאצים מאות מברקים ששכנעו את היטלר שהנחיתה בנורמנדי היא רק הסחת דעת, והפלישה ה״אמיתית" תתרחש באזור פה-דה-קאלה. היטלר האמין לו לחלוטין והחזיק דיוויזיות שריון שלמות הרחק מהחזית במשך שבועות קריטיים, מה שהבטיח את ניצחון בעלות הברית.

הגרמנים היו כה משוכנעים בנאמנותו ובאיכות הדיווחים שלו, עד שבסוף 1944 העניקו לו (באישור מיוחד מהיטלר) את צלב הברזל (דרגה שנייה).

כמה חודשים לאחר מכן, המלך ג׳ורג' השישי העניק לו את עיטור מסדר האימפריה הבריטית (MBE).

לאחר המלחמה, מחשש שסוכנים נאצים ינקמו בו, פויול זייף את מותו מקדחת המלאריה באנגולה בשנת 1949. הוא עבר לוונצואלה וחיה שם אנונימי כבעל חנות ספרים. רק בשנת 1984, היסטוריון בריטי הצליח לאתר אותו, ופויול הובא ללונדון לטקס הוקרה מרגש בארמון בקינגהאם ובנורמנדי.

יום שישי, 7 באוגוסט 2026

חיילים פרועים שלא הכירו שמעות

ה-Filthy Thirteen (השלושה-עשר המלוכלכים) הייתה מחלקת חבלה מוצנחת בצבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, שסיפורה יוצא הדופן שימש כהשראה לספר ולסרט המפורסם "12 הנועזים".

הקבוצה הייתה חלק מפלוגת המפקדה של רגימנט חיל הרגלים המוצנח 506 במסגרת הדיוויזיה המוטסת 101 ("הנשרים הצורחים").

סמל ג׳ייק מקניס (במרכז התמונה), בן תערובת אינדיאני (צ׳רוקי) מאוקלהומה, היה מפקד הקבוצה שכללה חבורה של חיילים קשוחים, מרדנים ופרועים, שלא סבלו משמעת צבאית קלאסית.

השם "השלושה-עשר המלוכלכים" הוענק להם משום שמהרגע שהגיעו לבסיס האימונים באנגליה, הם סירבו להתרחץ, לכבס את בגדיהם או להצדיע לקצינים, והעדיפו להשקיע את כל זמנם באימוני הישרדות ולחימה. הם חיו בצריף מבודד, צדו חיות בר באזור כדי להשלים תזונה, ונהגו לשתות וללכת מכות בפאבים המקומיים.

ערב הפלישה לנורמנדי ביוני 1944, הפכה המחלקה לאייקון היסטורי בזכות סדרת תמונות שצילמו כתבים צבאיים. בהשראת המורשת האינדיאנית של מקניס, החברים גילחו את ראשיהם לתספורות מוהוק וצבעו את פניהם בצבעי מלחמה אינדיאניים.

המשימה: צניחה בלב שטח אויב שעות לפני הנחיתה הימית, במטרה לפוצץ גשרים אסטרטגיים מעל נהר הדווה (Douve) כדי למנוע מתגבורות שריון גרמניות להגיע לחופים.

הם צנחו תחת אש כבדה, איבדו חלק מאנשיהם ואת רוב הציוד, אך מקניס אסף את הניצולים, אלתר חומרי נפץ, והם הצליחו להשמיד את הגשרים ולהחזיק בעמדותיהם במשך ימים מול כוחות עדיפים בהרבה.

היחידה לא עצרה בנורמנדי והמשיכה להוביל משימות התאבדותיות לאורך המלחמה:

הולנד (מבצע מרקט גארדן): הם צנחו כדי לאבטח גשרים חיוניים. במהלך הקרבות מילא מקניס תפקיד של מפקד בפועל לאחר שקציניו נהרגו.

הקרב על הבליטה (באסטון): כשהדיוויזיה המוטסת 101 כותרה על ידי הנאצים בקור המקפיא של בלגיה, חברי הקבוצה התנדבו להפוך לסיירים – כוחות חלוץ שצנחו ישירות לתוך הטבעת הגרמנית כדי להציב משואות ניווט ומכשירי רדאר, שאפשרו למטוסי האספקה של בעלות הברית להצניח תחמושת ואוכל לכוחות הנצורים.

למרות שנשלחו תמיד לחזית הקשה ביותר וספגו אבדות (רבים נהרגו, נפצעו או נשבו), הרעיון המרכזי של המחלקה נשמר, ומקניס עצמו שרד את המלחמה כולה עם ארבע צניחות קרביות.

בניגוד לסרט הוליווד "הנועזים בעורף האויב" (שבו הדמויות הן אסירים פליליים הנידונים למוות), חברי ה-Filthy Thirteen לא היו פושעים, אלא פשוט חיילים מרדנים, עצמאיים ופרועים שסירבו להיכנע לחוקים היבשים של הצבא, אך הפכו ללוחמים הקטלניים והיעילים ביותר ברגע האמת.

התינוק הראשון בקריית ארבע

בתקופה בה התגוררו יהודים בבית הממשל הצבאי בחברון נפטר ילד לאחת המשפחות. למרות שלא הייתה התנגדות מצד הממשל לקוברו בבית העלמין העתיק, נקבר ...