מדי ערב ראש חודש היינו ניגשים לרב עזרא עטיה זצוק״ל למבחן על החומר הנלמד בחודש האחרון. מה רבה תמיהתינו כאשר דקדק על כל דיבור של רש״י בלי לוותר אפילו על אות אחת. ופעם במבחן שאל מדוע כתב רש״י "דהא", ומה היה קשה לו, ומדוע האות דל״ת. העמיד אותנו על הדקדוק כיצד מעיינים ולומדים.
וכשלמדנו תוספות והיו כמה תירוצים, כמה דקדק בלשונם הטהור. והנפקא מינה בין התירוצים, ומה ההבדל ביניהם, ומדוע אמרו "ויש לומר", "ויש ליישב", "עוד יש לומר", "ונראה לומר", "אי נמי", "וקשה", "ואם תאמר", וכן הלאה. כמה דקדוקים בלימוד, ובזה הבהיר לנו את מה שהקשו המפרשים באותה סוגיא.