בס״ד
הר' בן-ציון מאיר חי עוזיאל.
הרב נולד בשנת תר״מ בירושלים ונפטר בשנת תשי״ג. אמו חלמה שיולד לה בו שיאיר את עיני עמ״י בתורה ולכן נקרא שמו "מאיר"(ו״בן-ציון" על שם שנולד בציון בירושלים). התייתם מאביו בגיל 14 ונאלץ גם ללמוד תורה וגם לפרנס את משפחתו. בשנת תרע״א נבחר לרבה של יפו, והחל לעבוד עם הר' קוק בעיקר בנושא קירוב לבבות בין העדות השונות.
בשנת תרפ״א בגלל פעילותו למען היהודים הנרדפים הוא הוגלה ע״י הממשל התורכי לסלוניקי, כרב פעל רבות לעלייתם לא״י. לאחר שנתיים הורשה לחזור לפני הגעתו של הצבא הבריטי. ובאותה שנה שבה הוא חזר לארץ והיה לרבה הראשי של תל-אביב.
בשנת תרצ״ט נתמנה כרב הספרדי השני ברבנות הראשית. כאשר הוא נבחר להיות הרב הספרדי הראשי (הראשון לציון) במהלך המנדט הבריטי הוא נקרא פעמים רבות לייצג את הקהילה היהודית באו״ם ואף הופיע כאחד העדים הראשים בפני ועדת החקירה שמסקנותיה לאחר מכן הובילו להחלטה על מדינה יהודית. בהופעותיו הוא הרשים גם את המבקרים החמורים ביותר בהתנהלותו והגינותו.
הוא עזר להקים שתי ישיבות "מחזיקי תורה" ו״שער ציון". הוא כתב בהרחבה על נושאי דת. בין כתביו כתב את "משפטי עוזיאל".
יומיים לפני מותו הוא הכתיב את צוואתו "בתפקידי שמתי לנגד עיני ונר לרגלי תעודות אלה, להרביץ התורה ומצוותיה, ארץ ישראל וקדושתה. אהבה מוחלטת לכל איש ואישה מישראל בגופו ונשמתו, דבורו ומעשיו, מחשבתו והגיוני ליבו, צעדיו ועלילותיו, בבית וברחוב, בכפר ובעיר, להביא שלום לכל בית ישראל ומשפחתו בכנסת ישראל כולה שדרותיה ומפלגותיה ובין ישראל לאביהם שבשמים. . . שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה - האמת והשלום אהבו. הרב מת עם כניסת השבת. בן 73 היה במותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה