סיפר הגאון בעל הישועות יעקב, שמיד אחרי נישואיו אכל מזונות על שלחן חותנו בירוסלב, ובהיותו שם בא להתפלל בבית המדרש, והנה לפתע בערב יום הכפורים בין השמשות נכנס אדם זר לבית המדרש כולו אפוף אימה ויראה מפחד ה׳ ומהדר גאונו וניגש מיד לפני התיבה מבלי ליטול רשות מהגבאים או מכל מישהו אחר. ופתח בתפילה על דעת המקום ועל דעת הקהל וכו׳ ובקול שואג כארי ובנעימות המשיך בתפילת כל נדרי, וכל זאת ללא קבלת רשות מהגבאים, ואף על פי שהיו שם בעלי תפילה קבועים, מכל מקום בליל היום הקדוש לא רצו להיכנס למחלוקת ולפיכך הבליגו. ובפרט לאור העובדה שתפילתו של אותו ש״צ אלמוני היתה בהתעוררות גדולה מאוד.
עם תום תפילת כל נדרי המשיך האורח הזר בתפילת ערבית עם כל הפיוטים הנלווים אליה בקול אדיר וחזק עד סוף התפילה. אחר כך המשיך לעבור לפני התיבה גם בעת אמירת שיר היחוד ובסיומו המשיך ואמר במתינות ומתיקות נפלאה את כל התהלים.
לכשנסתיימה אמירת תהלים הפציע כבר השחר והש״צ עודנו עומד לפני ה׳ ופתח בתפילת שחרית, לאחריה עלה בעצמו לקרוא בתורה ושב לעבור לפני התיבה גם בתפילת מוסף, את הכל אמר בקול גדול ונעים בלא כל הפסקה. הציבור עמד משתומם לנוכח מחזה זה וחלקם החלו ללחוש מפה לאוזן: בודאי אין ש״צ זה אדם אלא מלאך, שכן אין זה בכח אנוש להתפלל ללא כל הפסקה החל מתפילת כל נדרי ולהמשיך כל היום כולו בקול גדול ובהתעוררות עצומה. אני בעצמי, המשיך בעל הישועות יעקב, לא ידעתי להחליט אם אדם הוא או מלאך, וחככתי בדעתי בזה.
והנה מיד לאחר תפילת מוסף המשיך, לתדהמת הכל, בתפילת מנחה. לאחריה ללא כל הפסקה בתפילת נעילה, תקע בעצמו בשופר וגם בערבית של מוצאי יום הכפורים לא נטש את התיבה. בשעה זו נמנו וגמרו כלם כי לית דין בר נש אלא בודאי מלאך מן השמים הוא, שהרי בשום אופן אין בכוחו של אדם לבצע את כל מה שהתחולל לנגד עיניהם במשך עת לעת האחרון.
לאחר תפילת ערבית פנה הש״צ המופלא אל הקהל בברכת גוט יום טוב, וחותנו נגש אליו והזמינו להבדלה בביתו. כדרכו בהכנסת אורחים, האורח נענה להזמנה וסר לבית חותנו. החלטתי להלוות אל האנשים החשובים, אמר בעל הישועות יעקב, כדי לראות במו עיני כיצד ינהג אותו מלאך בבית חותנו.
כאשר באו הביתה נתכבד האורח בהבדלה גם אותה אמר בקול גדול ובהתלהבות. אחר כך טעם מן היין ומיד אחרי כן צנח על הכסא שעמד לידו ונאנח ואמר שאינו חש בטוב ושהוא רעב. או אז חשב בעל הישועות יעקב לעצמו שסוף סוף התברר שאינו מלאך, אולם מסקנה זו התבדתה. חיש מהר, כאשר הובאו לפניו מגדנות או פירות והאורח דחה אותם מלפניו ואמר: אני רעב לתורה! וביקש גמרא מסכת סוכה כדי לחזק את לבו.
וכשהביאו לו מיד החל ללמוד בחשק רב כל הלילה עד הבוקר. הישועות יעקב התחבא בחדרו מתחת למטה כדי לעקוב אחרי מעשיו ונרדם שם. כאשר התעורר האיר כבר השחר והאורח עדיין בלימודו, עד שסיים את כל המסכת והלך מיד לתפילת שחרית. רק אחר כך נודע שהיה זה רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב בעל הקדושת לוי זי״ע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה