קל לתת ביקורת – קשה לעשות
בחור צעיר סיים את לימודי הציור ורצה לבחון את יכולותיו בתחום. הוא לקח סט צבעים, צייר ציור מושקע מאד, הניח אותו על כן ציור באחד הקניונים המקומיים, וכתב מתחת לציור: "אני צייר מתחיל, אשמח לקבל ביקורת על הציור. כל הרואה בציור טעות, משחק צבעים שגוי או כל דבר אחר, יקח את העט השחור שהשארתי למטה, ויסמן באיקס את המקום הבעייתי".
למחרת הגיע הבחור אל הקניון, וחשכו עיניו – הציור היה מלא באיקסים. בבושת פנים הוריד את ציורו וחשב לעצמו: "אין לי עתיד בציור". הוא לקח את הציור למורה שלו וסיפר לו על הניסיון המר. שאל אותו המורה: "האם תוכל לצייר ציור זהה לציור הזה?"
"בוודאי", ענה הצייר המתחיל, וניגש מיד למלאכה. כעבור שלושה ימים הציור השני היה מוכן, זהה לחלוטין לקודמו.
הבחור והמורה לקחו את הציור החדש, הניחו אותו על כן ציור בקניון אחר, וכתבו למטה: "אני צייר מתחיל, ואני מעוניין לקבל ביקורת על הציור שלי. כל הרואה בעיה כלשהי בציור, אשמח אם יתקן וישפר אותו".
למחרת הגיע הצייר ונוכח לראות שאף אחד לא נגע בציור, גם שבוע לאחר-מכן אף אחד לא תיקן דבר בציור.
אמר לו המורה: "אתה רואה את ההבדל? להגיד מה לא בסדר – כולם יודעים, אבל לתקן ולשפר כמעט אף אחד לא יכול. . ."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה