הרב וסרטייל בהספד על הרב וישליצקי:
פעם הזכרתי בשיעור ביום הזיכרון לחללי צה״ל את הנהגתו של הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ״ל, אותה מזכיר הרב בספרו "מדור לדרור" (עמ' 52), שבדרכו לישיבת "קול תורה" בבית וגן בירושלים היה הגרש״ז מבקש לפעמים מהנהג שלקח אותו, שיעבור דרך הר הרצל. והיה אומר על כך שמקובל שכאשר מתפללים על קברות צדיקים אזי התפילות מתקבלות והוא עצמו לא מבין, מדוע אנשים נוסעים לצפון ולדרום למרחקים גדולים כדי לחפש קברות צדיקים ולהתפלל שם בעוד שכאן, בירושלים יש הר שלם של קברות צדיקים, הר הרצל, שם קבורים אלו שנלחמו ונהרגו במסירותם למען קדוש השם העם והארץ, וקיומה של המדינה. והוסיף ר' שלמה זלמן אוירבך ואמר, כי כשמתפללים בהר הזה התפילות מתקבלות.
מששאלתי את הרב אלישע זצ״ל מה מקורו של סיפור זה, השיב כי לראשונה שמע את הדברים מנהג מונית, ומאוחר יותר שמע זאת בשם הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט״א. והוסיף, כי ביום שישי יט בטבת תשס״ח במסע הלווייתו של דוד אלחנן רובין הי״ד, שנרצח יחד עם חברו אחיקם עמיחי הי״ד בשעה שטיילו באזור נחל תלם, צפונית מערבית לחברון, ראו תלמידים את הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט״א עומד וממתין בהר הרצל. לאחר כשעתיים בהן עמד על רגליו, הציעו לו לשבת. הרב השיב כי רבו הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצ״ל נוהג היה בהר קדוש זה מעין קדושת העזרה שבמקדש, ודין הוא שבעזרה אין יושבים.
במעמד זה שאלוהו התלמידים האם נכון הדבר שמשהרגיש רבו זצ״ל צורך להתפלל על קברי צדיקים נוהג היה לעלות ולהתפלל בהר הרצל, והשיב בחיוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה