נקי בממון אחרים
מרן הראשל״צ הרב זצוק״ל אליהו מרדכי בצעירותו היה מלמד בשכונות הבוכרים והיו באים הרבה בעלי בתים לשיעור. תוך כדי הדברים הזכיר הרב כמה פירושים על התפילה של ימים נוראים מבעל "אהלי יעקב". ראה הרב שאחד מהשומעים של השיעור יהודי מבוגר ושמו יוחננוף הזדקף ונדרך לשמע שמו של רבי יעקב ז״ל. אחר השיעור ניגש אותו אדם לרב ואמר לו: רבנו, אני הכרתי את הרב רבי יעקב ז״ל. ויש לי גם מזכרת ממנו. הוא היה שכן שלי, והיה עני מרוד, ופעם ביקש ממני הלוואה נתתי לו והוא כתב לי שטר עליה, כי אסור לתת הלוואה בלי שטר. לא עלינו נפטר אותו צדיק ולא הספיק לפרוע את השטר, ויש לי את השטר הזה למזכרת ממנו.
הרב אליהו שמע את הדברים ונזדעזע, מיד שאל את אותו עשיר: אני יכול לבקש ממך טובה? אמור בבקשה עכשיו שאתה מוחל לאותו צדיק על הלוואתו זו. כשתגיע לבית תכתוב על השטר: "פרוע" או "מחול". שאל אותו עשיר לרב: האם אני צריך לספר על כך לאשתי? אמר לו הרב: אין צורך לצער אותה.
סיפר הרב אליהו, שלמחרת בבוקר אחרי תפילת ותיקין הוא רואה את אשתו של אותו עשיר מחכה לו, עומדת בפתח בית הכנסת. כשיצא אמרה לו: חכם, יש לי בקשה קטנה. חלמתי את הרב רבי יעקב ז״ל בעל האהלים שהיה שכן שלנו. ראיתי אותו בחלום, ואמר לי שמאז פטירתו לא נותנים לו להיכנס לגן עדן. רק בלילה זה זכה להיכנס בזכות חכם מרדכי, והוא ביקש ממני שאגיד תודה לרב אליהו על החסד הגדול הזה. הוסיפה ואמרה לו: חכם, אני לא יודעת האם החלום אמת או שקר. אני לא יודעת למה הוא אמר את זה דווקא לי. אני לא יודעת האם באמת הוא לא היה בגן עדן עשרות שנים, ולא יודעת למה היה לו צער כל כך גדול. אבל הוא ביקש ממני, וכך עשיתי.
בינתיים יצא הבעל של אותה אישה מבית הכנסת, וכשראה את אשתו מדברת עם הרב, נעמד בצד כדי לא להפריע. סימן לו הרב שיתקרב. כשהתקרב אמר לרב כולו נרגש: רבנו, יש לי לספר לך חלום שחלמתי הלילה. סיפר אותו עשיר לרב שחלם את אותו החלום שחלמה אשתו, על הרב יעקב דרבנד ז״ל. אמר לו הרב: ספר לאשתך מה היה אתמול בלילה אחרי השיעור. סיפר העשיר לאשתו על שטר ההלוואה שהוא קרע בליל אמש. התחילה אותה אישה לבכות ואמרה: אוי לנו שבגללנו היה אותו צדיק בצער כל כך גדול עשרות שנים.
אמר להם הרב: אשריכם. יש לכם זכות גדולה שהלוויתם כסף לאותו צדיק בשעת דחקו, ועכשיו בזכותכם זכה להיכנס לגן עדן. אשריכם ואשרי חלקכם.
סיים הרב בצרי את סיפורו ואמר: כידוע שבשמים מדייקים מאוד בשמו של אדם. וכשהאישה אמרה לרב כי קראו לו בשמים "חכם מרדכי", הוא נזדעזע משני דברים – גם מהמעשה וגם מכך שקראו לו בשמים "חכם". אבל כשהרב אליהו היה מספר את הסיפור הזה, היה משמיט את המילים "חכם מרדכי" ולא היה מספרו כלל. והיה מספרו רק כדי ללמד את החשיבות להיזהר בממונם של אחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה