המשפיע ר׳ שלמה חיים קסלמן סיפר על ר׳ הלל מפאריטש, שהוא היה שד״ר של אדמו״ר האמצעי. הרבי היה שולח אותו לכל ה״קולוניות״ — הכפרים המרוחקים — כדי לעודד ולחזק יהודים, ולהדריך אברכים בעבודת ה׳.
אחד האברכים שר׳ הלל השקיע בו הרבה — בחינוך להנהגות של קדושה ולהתפלל כמו שצריך — היה נופל בכל פעם מחדש. ר׳ הלל היה מגיע לכפר של אותו אברך פעם בשנה, תוך כדי הסיבוב שלו בכפרים, ובכל פעם האברך היה מדווח שבמהלך השנה הוא נפל מאוד.
שנה אחת, ר׳ הלל אמר לאברך שכעת אין ברירה. אם כך מצבו, הרי שהוא חייב ללמוד את העניינים הכי עמוקים בחסידות. בכל הפעמים עד אז הוא דיבר אתו דברי תורה ומוסר על פי טעם ודעת, אבל מתברר שהדברים הללו לא החזיקו מעמד. דווקא הלימוד של פנימיות התורה בעמקות עזר בסופו של דבר לרומם אותו ולהציל אותו מהנפילות.