הרב יהושע שפירא (קרוב אליך בלק התשפג):

הרב יהושע שפירא (קרוב אליך בלק התשפג):

בשבוע שעבר התארס אחיין שלי עם הבת של הרב חצרוני. באירוסין אמר לי הרב חצרוני: "לאחרונה אני פונה לקב״ה בתפילה ואומר לו: ריבונו של עולם, אשתי עברה התקף לב קשה מאוד, לא היה מספיק חמצן שהגיע למוח ונגרמה גם פגיעה מוחית. כשהגעתי אליה אחרי שהתעוררה, היא לא זכרה מי אני ולא זיהתה את הילדים. האם כעסתי עליה? האם צעקתי עליה? נעלבתי? חס וחלילה, רק עטפנו באהבה ואהבה עד שהיא התחילה להיזכר חזרה, וברוך השם בניסי ניסים הקב״ה זיכה אותנו שהיא מתחזקת והולכת.

ואני שואל, ריבונו של עולם, גלות של אלפיים שנה זה פחות מהתקף לב? שואה איומה, זה פחות מפגיעה מוחית? נו, אז חלק שכחו אותך. אז תעטוף אותם באהבה, והם ייזכרו. . ."

הרב הלל מרצבך:

הרב הלל מרצבך:

יום אחד, במהלך נסיעה בדרום, עצרתי באיזה מושב כדי לחפש מניין לתפילת מנחה.

בבית הכנסת היו בערך שמונה גברים. השקיעה התקרבה, והנוכחים אמרו שאין הרבה סיכוי שנצליח להשיג מניין.

הצעתי שאולי אחפש אנשים בחוץ שישלימו לנו מניין.

יצאתי, ומצאתי סמוך לבית הכנסת שני יהודים ללא כיפה שהיו עסוקים בהעמסת סחורה. שאלתי אותם אם יהיו מוכנים להצטרף אלינו לכמה דקות ולהשלים מניין לתפילת מנחה.

הם סירבו והתנצלו שהם עסוקים עכשיו.

אמרתי להם: "אני מוכן לשלם לכם, רק תבואו לכמה דקות."

הם הסתכלו זה על זה, ואמרו: "יאללה באים".

לקחו כיפות, וזכינו להתפלל במניין.

כשסיימנו קצת חששתי מהסכום שהם ידרשו כעת. ושאלתי אותם: "טוב, כמה אני חייב לכם?"

הם חייכו, ואמרו לי משפט שלא אשכח: "נראה לך שניקח כסף? ! כשהצעת לשלם, הבנו שכנראה זה באמת מצווה חשובה, ככה נוותר עליה בגלל כסף? !"

על חיבוק לא וויתרתי להם.