האיש שאחראי יותר מכל להצלחת "מבצע מוקד" בפתיחת מלחמת ששת הימים
לא אחת אני מוצא עצמי מעורב בסוגיה, האם אי פעם בהיסטוריה הוכרעה מלחמה כל שהיא, ע״י זרוע אווירית בלבד וכך בהקשר לא זהה במדויק לסוגיה אך די קרוב אליה, כלומר מבצע/תקיפה אווירית שהביאה להתמוטטות צבא האויב כולו. בהקשר זה מוזכר או נכרך מעת לעת בסוגיה האמורה, גם "מבצע מוקד," שפתח את מלחמת ששת הימים ובשבוע הבא יחול יום השנה ה 59 למבצע ולמלחמה זו. בטרם נעסוק בפרוט מבצע זה ובאחראי העיקרי להצלחתו, אציין רק למען הדיוק ההיסטורי, שהראשונים שביצעו מבצע בסגנון דומה ובהצלחה מדהימה, היו הגרמנים. בתחילת מבצע "ברברוסה", הפתיעו מטוסי וטייסי הלופטוואפה הגרמני את חיל האוויר של ברה״מ שהיה הגדול בעולם. חרף גודלו היה ח״א של ברה״מ מיושן וחסר ניסיון מבצעי וכך ובתוך זמן קצר, הצליחו הגרמנים להשמיד רבים ממטוסי האויב כשהם עדיין על הקרקע ובתוך כשבוע, לנטרלו כמעט במלואו, אך נחזור עתה למחוזותינו שלנו ול״מבצע מוקד."
לפני ימים ספורים פגשתי באירוע מסוים של "וֵּטֵרָנִים" את תא״ל מיל' רפי (רפאל) סברון וזאת לאחר שלא פגשתיו מעל יובל שנים. סברון היה נווט צילום במטוסי מוסקיטו ונווט במבצעים מיוחדים בטייסת המסוקים הראשונה בחיל האוויר, זאת מהמחצית השנייה של שנות החמישים. אחר כך, הכשיר סברון דור שלם של נווטי קרב, עם הגעתם של מטוסי הפנטום הראשונים ארצה החל משנת 1969 ואילך. סברון איש שקט חביב ונעים הליכות, היה שנים ספורות קודם שהכרתיו, הגורם העיקרי/הראשי בתכנון "מבצע מוקד" המופלא, שבו במהלך שעתיים וחמישים דקות בלבד בפתיחת מלחמת ששת הימים, השבית ובהמשך אף השמיד חיל האוויר הישראלי, את חיילות האוויר של מצרים, סוריה, ירדן וחלק מעיראק גם כן, אך לכך נגיע בהמשך.
במחצית הראשונה של שנות השישים, שירת סברון תחת יאק נבו (מראשוני טייסי הקרב הסילוניים בח״א) כשזה היה אז ראש מחלקת מבצעים במטה חיל האוויר. בכספות החייל הייתה קיימת באותם ימים, תוכנית/פקודה מקפת להשגת עליונות אווירית על חיילות האוויר של מדינות ערב בעת מלחמה, תוכנית שנקראה "תלם." באחד הימים הונחה סברון לבחון ולרענן את פקודת "תלם". כשסיים לבודקה שב למפקדו יאק נבו ואמר לו נחרצות, כי לדעתו פקודה זו הינה, ציטוט: "קשקוש מוחלט ומקומה בפח האשפה" וכמובן שתמך את עמדתו זו בדוגמאות ועובדות שהביא מתוך הפקודה שהייתה רצופה לדעתו בטעויות ושגיאות.
עמדתו של רפי סברון התקבלה והוא הונחה מיידית להכין כמעט בכוחות עצמו, תוכנית מבצעית חדשה להשגת עליונות אווירית על חיילות האוויר של האויב, תכנית שנקראה בשם "מבצע מוקד." התפיסה שלפיה תוכנן המבצע הייתה, שראשית יש לתקוף ובתאום זמנים מדויק את מסלולי שדות התעופה של האויב, על מנת שלא לאפשר להם לבצע המראות כנגד מטוסינו וכן למנוע את נחיתות מטוסיהם שכבר ימצאו אז באוויר. אחר כך היו אמורים מטוסינו לבצע בחופשיות יחסית וכמעט ללא הפרעות (בעידן של טרום טילי הנ״מ/טק״א), יעפי צליפה באמצעות תותחי המטוסים על מנת להשמיד את מטוסי האויב שחנו באותם ימים חשופים בצידי המסלולים (הדת״קים, אותם מחסות הבטון למטוסים, הופיעו אצל אויבנו רק שנים אחר כך וכלקח ישיר של "מבצע מוקד"). לאחר תקיפת והשמדת מטוסי האויב, היו אז מטוסינו אמורים לצלוף על מטרות חיוניות אחרות/נוספות בשדות התעופה כגון: מגדל פיקוח/מתקני קשר, ריכוזי דלק חימוש מתקני תחזוקה וכד'.
להשגת אפקט פתיחה זה של השבתת מסלולי ההמראה והנחיתה בשדות התעופה של האויב, פותח בארץ רעיון פצצת ה פפ״ם (פצצת פיצוח מסלולים) שמנוע האצה רקטי שהותקן בה, היה ניצת לאחר הטלתה ובכך אמור היה לגרום לה להינעץ בעוצמה בעומק המסלול לפני ביצוע הפיצוץ עצמו. באופן זה פצצת הפפ״ם הייתה אמורה לגרום לנזק גדול יותר מזה שהיו גורמות פצצות רגילות ומסלולי השדה המותקף, היו אמורים להיסגר לפרקי זמן ארוכים יותר. רעיון הפפ״ם הועבר להמשך פיתוח לידידינו באותם ימים הצרפתים והם אכן השלימו את העבודה, העניקו לפצצה את השם "דורנדל" (על שם חרב קסומה מהמיתולוגיה הצרפתית) והעניקו לנו את זכויות יצורה במפעלי תע״ש בארץ.
החלק המורכב והקשה יותר בגיבושו ותכנונו של "מבצע מוקד", כלל את הקצאת 197 מטוסי קרב שהורכבו מחמישה סוגי מטוסים שונים, כאשר כ״א מהם אמור היה (או מסוגל היה) לטוס במהירות שונה, כ״א מהם אמור היה לשאת עימו כמות חימוש ודלק שונה ומכאן שגם טיווחי הטיסה לכל סוג מטוס היו אמורים להיות ייחודיים ושונים. יותר מכך, חלק מהמטוסים היו חדשים וטרם הספיקו בחייל אפילו, ללמוד מה הן היכולות/הביצועים המלאים שלהם וחרף זאת, היה על סברון וחבריו, לתכנן נתיבים ופרופילי טיסה ייחודיים לכל סוג מטוס שלנו זאת, על פי מיקום ומרחק הטיסה מבסיסי ח״א הישראלי השונים ועד ליעדיי התקיפה השונים.
על פי נתונים אלו היה על סברון לקבוע מדרג הגיוני שלפיו למשל, מטוסי האורגן הישנים יותר יתקפו שדות תעופה קרובים יחסית בסיני (כגון באל עריש). מטוסי המיסטר יועדו לתקיפת שדות תעופה בקרבת התעלה (כגון פאיד וכברית) ומטוסי הסופר מיסטר ומטוסי המיראז', יתקפו שדות תעופה במצרים גופה כגון בדלתא ובקרבת הבירה קהיר. את השדות הרחוקים במיוחד בעיקר בדרום מצרים (כגון בלוקסור) ואחר כך אף בעיראק, ייעדו למטוסינו הגדולים הכבדים והדו מנועיים היחידים שהיו בשרותינו, מפציצי הווטור.
כאן בדיוק נדרש רפי סברון להפגין לא פחות מגאונות. בדור של טרום המחשבים, היה עליו לחשב במדויק בעזרת סרגליי ניווט מפלסטיק שהיו בשימוש אז (כמו אלו שבתמונה בהמשך), מתי במדויק יהיה על כ״א מכ 50 מובילי המבנים התוקפים שלנו להמריא. לאיזה כיוון על כ״א מהם לטוס, באיזה גובה, באיזו מהירות (בהתאם לחימושם), לאיזה מרחק וכמה זמן על כ״א לטוס בכל צלע וצלע בניווט עד ההגעה ליעדו הספציפי וכל זאת, כשהמטוסים מצויים רוב הזמן מעל שטח אויב, תוך שמירה על דממת אלחוט מוחלטת. כל אלו דרשו הקפדה ודיוק רב, כדי להבטיח ולגרום לכך שכל המטוסים כולם, יגיעו לכ״א משדות התעופה השונים של האויב, באותו רגע/דקה ממש! ! ! שוב, משימה כמעט בלתי סבירה בעליל לתכנון וביצוע מושלם, כאשר שוב אנו מצויים בעידן ההוא של הסרגל העיפרון והנייר.
ח״א כולו נכנס אז למשטר אימונים ותרגולים שבו כל טייסת ומובילי המבנים שבה, למדו להכיר היטב את שדה התעופה של האויב שיועד לתקיפה על ידם ואת המטרות הספציפיות שבו. במסגרת זו, הוסב מטווח אווירי בנגב למעיין שדה תעופה אופייני של האויב, כדי שמטוסינו יוכלו להתאמן עליו בתקיפת מסלולי המראה/הנחיתה שבו. בשל מורכבות ביצועה של התוכנית המבצע, ניתנה לה ע״י מתכנניה, סבירות להצלחת ביצועה ביום פקודה, בשיעור של 50%, אולם בשנת 65 נבחנה התוכנית באופן יסודי שוב ע״י צוות של גורם תכנוני בכיר במפקדת חיל האוויר ומסקנתם הייתה רעה ומדכאת בכל הבט שהוא, משום שהם פסקו שסיכויי "מבצע מוקד" להצליח, אינם עולים על 20% בלבד! ! ! גישה זו חלחלה חיש מהר אל מרבית הפיקוד הבכיר בצה״ל. למרות זאת ההכנות לביצוע "מבצע מוקד" נמשכו בחיל האוויר במלוא המרץ ובחודש מאי 67 אף ערך ח״א תרגיל כלל חיילי לתרגול תקיפות שדות התעופה של האויב.
בדיוק בנושא הלך הרוח הלאומי שהיה באותם ימים מדוכדך ושפוף למדיי, סיפר לי חברי הטוב יוסי שריג, טייס רב מעללים (שהיה אז רב סרן), שבאחד מהימים המתוחים שלפני פרוץ המלחמה, הוא נישלח כנציג ח״א להציג בפני פורום מטכ״ל את פרטי "מבצע מוקד." כשסיים שריג את הצגת פריטי המבצע ותוצאותיו הגרנדיוזיות, ניתן היה להבחין בחדר בחוסר האמון שחשו מפקדי צה״ל למשמע הדברים שהציג שריג. היטיב לבטא זאת האלוף ישראל טל (טליק) שקם במפגיע ואמר לפורום מטכ״ל כך: "עד היום ידעתי שמפקדי חיל האוויר הם שחצנים גדולים, אבל לא העלית בדעתי שהשחצנות הזו כבר התפשטה והגיעה שם עד לרמת הרב סרן."
לאחר שכמעט הופעל "מבצע מוקד" בשל מתיחות שהתחוללה בחזית הסורית, יצא המבצע ובמלואו לפועל, לאחר קבלת אישור הממשלה והוא אכן פתח את מלחמת ששת הימים ביום ה 5 ביוני 1967. בשעות הבוקר של אותו יום כאשר בשעה 07: 45, שעה שבה כבר הספיקו לנחות טיסות אור ראשון של המצרים להגנת שדות התעופה שלהם והטייסים כולם, נמצאו אז במהלך ארוחת הבוקר שלהם, בדיוק בשעה זו, הופיעו מטוסינו בו זמנית מעל ל 11 שדות תעופה צבאיים במצרים והחלו בהפתעה מוחלטת בתקיפותיהם.
מאחר ובמבצע נטלו חלק 197 ממטוסינו (מכלל 204 מטוסי הקרב שהיו ברשותנו) ומאחר שהיה לנו צורך בהיקף מטוסים של יותר מכפול מזה שעמד לרשותנו, נאלצנו מאוחר יותר לשלוח את אותם מטוסים שוב (לאחר תדלוקם וחימושם), לעוד שני סבבי תקיפה נוספים לעבר שדות תעופה נוספים שחלקם אף היו מצויים במדינות שלא נתקפו במכת הפתיחה. בתוך זמן קצר השיג ח״א הישראלי עליונות אווירית מוחלטת, על חיילות האוויר של המדינות שסביב לנו ומטוסי חיל האוויר גם הצליחו אחר כך, להתפנות ולהעניק סיוע קרוב ומשמעותי לכוחות הקרקע הלוחמים שלנו. סה״כ השמיד ח״א הישראלי במלחמה זו כ 450 מטוסי אויב (90% מהם הושמדו בעודם על הקרקע). לחיל האוויר הישראלי אבדו בכל ימי הקרבות 19 מטוסים בלבד.
"מבצע מוקד" הפך במהירות להצלחה פנומנאלית והוא נלמד מאז כמעט בכל ביתי הספר הצבאיים בכל מקום שהוא בעולם. מיותר לציין שהצלחת "מבצע מוקד" הייתה בפרוש הרבה יותר גדולה ומרשימה מכל הערכות המוקדמות, שהעזו לעלות על דעתם אפילו האופטימיים ביותר שבין גורמי הצבא או הממשלה, בטרם פרוץ המלחמה.
בתמונות: סרגלי ניווט מכנים שעימם עבדו אז ובצידם תמונתו של רפי סיברון כפי שגם אנוכי הכרתיו לראשונה בבית ספר לטיסה שם שירת כמפקד לימודי קרקע ונווטות. בתמונה הנוספת, בגל הראשון של "מבצע מוקד," מפציץ מצרי מסוג טופולוב 16 בוער בשדה התעופה של קהיר מערב ולידו מפציץ נוסף שעלה באש דקות אחר כך ע״י מטוסי מיראז'.
זהו פוסט מס' 86 בבלוג: "היסטוריה צבאית ותעופתית עם דודי ירון." היכנסו לבלוג לקריאת פוסטים קודמים ולביצוע מעקב/ followלקבלת הבאים: https: //dy1951. blogspot. com/