סר ניקולס וינטון היה ברוקר בריטי ממוצא יהודי אשר הציל ביוזמתו את חייהם של 669 ילדים (רובם יהודים) מצ׳כוסלובקיה הכבושה ערב מלחמת העולם השנייה. הוא ארגן רכבות חילוץ, מצא עבורם משפחות אומנה באנגליה, ושמר על גבורתו בסוד מוחלט במשך כ-50 שנה.
בדצמבר 1938 תכנן וינטון לצאת לחופשת סקי בשווייץ, אך חבר שכנע אותו להגיע לפראג כדי לראות את מחנות הפליטים.
וינטון הבין את הסכנה המיידית מהנאצים והקים חמ״ל מאולתר בחדר המלון שלו כדי לרשום ילדים להצלה.
הוא חזר ללונדון ולחץ על הממשלה לקבל אישורי כניסה לילדים, בתנאי שימצא לכל אחד מהם משפחה מאמצת ויפקיד ערבות כספית.
בין מרץ לאוגוסט 1939 יצאו 8 רכבות (הקרויות "הקינדר-טרנספורט") שהובילו 669 ילדים בבטחה לבריטניה.
הרכבת הגדולה ביותר (עם 250 ילדים) הייתה אמורה לצאת ב-1 בספטמבר 1939. באותו יום פלשה גרמניה לפולין, הגבולות נסגרו, והילדים הללו נספו ברובם בשואה.
וינטון חזר לחייו הרגילים, התחתן ולא סיפר לאיש – גם לא לאשתו גרטה – על מבצע ההצלה. בשנת 1988 מצאה אשתו בעליית הגג מחברת ישנה המכילה את שמות הילדים, תמונותיהם ופרטי המשפחות שקלטו אותם.
היא העבירה את הרשימות לתקשורת, והתוכנית הבריטית הפופולרית "That's Life" הזמינה את וינטון לשבת בקהל מבלי שידע מה מחכה לו. במהלך השידור החי, המנחה ביקשה מכל מי שחב את חייו לניקולס וינטון לקום. כל הקהל סביבו נעמד בהתרגשות – הם היו הילדים שהציל, כעת כבר מבוגרים.
בשנת 2003 העניקה לו המלכה אליזבת השנייה תואר אבירות (סר).
וינטון נפטר בשנת 2015 בגיל 106.
"ילדי וינטון": כיום ישנם אלפי צאצאים ברחבי העולם (כולל בישראל) החיים תודות לפועלו. הסיפור אף הונצח בסרט הקולנוע המצליח "נפש אחת" (One Life) בכיכובו של אנתוני הופקינס.
יחידת החילוץ והפינוי בהיטס 669 קיבלה את המספר 669 כמחווה והכרת הטוב למספר הילדים שהציל וינטון.