המהנדס השומר על מטוסיו שלו

שרתתי בבסיס של חה״א בדרום. אחת הטייסות הושבתה למשך חודש כדי להתקין במטוסים מכשיר ניווט שהיה אמור להגיע מהתעשיה האוירית. ההשבתה נמשכה, והמכשיר לא הגיע. מפקד הטייסת התחיל לחקור מה קורה, וקיבל תשובה שהמהנדס הראשי שאחראי על המערכת נמצא במילואים.

כאן התערב מפקד הבסיס והחליט לנצל את מעמדו כאל״מ כדי לגלות איפה משרת המהנדס ולשחרר אותו. לאחר מבצע בלשי ענף הוא גילה שהמהנדס מוצב בשמירות בבסיס של חה״א — בבסיס שלו, שומר על אותם מטוסים שלא יכולים להמריא בלי המכשיר שלא הגיע כי הוא כאן שומר עליהם.

המטורף ביותר הוא שהמב״ס לא הצליח לשחרר אותו! (יחידות האבטחה הן חי״ר, ולא כפופות לחה״א). הוא רק שלף אותו מהשמירות ושלח אותו להדריך את הטייסים בשימוש במערכת, אם וכאשר תגיע.

הקדוש שהקפיא את הגוי בירושלים

כאשר עלה ה״אור החיים״ הקדוש לירושלים, הוא חיפש מקום להקמת ישיבה והגיע למבנה שבו הריח קדושה מיוחדת – מקום בו גר בעבר בעל ספר ה״חרדים״. הוא שכר את המקום כדין מגוי מקומי ושילם לו מראש עבור שנה שלמה.

כשראה הגוי שהמקום שוקק חיים ותלמידים, הגיע בחמדנות ותבע תוספת תשלום. ה״אור החיים״ הסביר לו שהשכירות כבר שולמה כנהוג מראש, אך הגוי סירב לעזוב והפריע ללימוד. בצר לו, אמר לו ה״אור החיים״: ״אם כך, תישאר עומד״.

באותו רגע קפא הגוי על עומדו ולא יכול היה לזוז. ערבים מקומיים ואפילו השייח׳ הגדול של ירושלים ניסו להזיזו ולא הצליחו. ניגש השייח׳ אל ה״אור החיים״ וביקש שישחררו. ענה לו הרב: ״המקום הזה שייך לבעל ספר חרדים, ובכל זאת שילמתי כדי למנוע מריבה. כעת, הגוי לא יזוז עד שתרשמו את הנכס בטאבו על שמי״. השייח׳ הסכים, הבעלות הועברה, ועד היום המקום הקדוש הזה בעיר העתיקה נמצא ברשות ישראל.