החתם סופר

בס״ד

החתם סופר.

"החתם סופר" =ר' משה סופר. נולד בגרמניה בשנת תקכ״ג, ונפטר בשנת ת״ר בהונגריה. היה מגדולי הדור, ומנהיג היהדות הדתית בהונגריה.

החתם סופר היה חתנו של רבי עקיבא איגר. חותנו (ר' עקיבא איגר) העיד עליו שרוח הקודש הופיעה בבית מדרשו ותשובותיו היו מעין שכינה מדברת מתוך גרונו. בהיותו כבן 41 החל לשמש כרבה של פרשבורג וכיהן בה עד סוף ימיו, צאצאיו המשיכו את תפקידו עד סמוך לשואה. יסד ישיבה גדולה שלמדו בה מאות תלמידים. נלחם נגד מתקני הדת.

החתם סופר הטיף לעלייה לא״י. רבים מתלמידיו עלו לא״י והקימו ישובים רבים. וכך כתב בכתביו "א״י עדיפה מחו״ל, כי לא זזה שכינה משם וקדושתה היא קדושה עולמית… העבודה בקרקע של א״י היא עצמה מצווה כמו מצוות תפילין או שבת."

עוד כשהיה ילד התגלה כגאון גדול בתורה אך מה שבלט יותר מלימודיו היו דווקא מידותיו, שנאמר "דרך ארץ קדמה לתורה".

מסופר שיום אחד נעשה מעשה חמור בביתו של החתם סופר ואביו חשד בו שהוא עשה את המעשה הרע. החל להוכיח אותו על המעשה ובמשך שעה הטיף לו והסביר לו כמה המעשה היה חמור וכמה הוא צריך להשתפר.

לאחר שסיים האב את תוכחתו אמר לו בנו משה: "אבל אבא זה לא אני עשיתי זאת". שאל אותו אביו: "מדוע לא אמרת לי קודם ובכך לא הייתי מוכיחך לחינם?" אמר לו משה הקטן "רציתי לשמוע את דברי המוסר שאמרת לי כדי שאוכל ללמוד מהם ולכן לא אמרתי לך קודם. . ." נשקו אביו בראשו ואמר לו "עוד ילמדו ממך תורה ומוסר".