אחד הראשונים רבי מנחם ריקאנטי זצ״ל היה אוהב תורה, אבל היה גס השכל (לא מבין מאומה), והרבה בתעניות ותפילה שמן השמים ירחיבו לבו ושכלו ויוכל להבין את התורה.
פעם אחת בהיותו מתפלל בתעניות בבית הכנסת נרדם. והנה איש בידו כלי מים והקיצו ויאמר לו: שתה. וישת, ולא השלים לשתות כל המים, ותיכף הלך האיש מלפניו. והוא הלך למדרש כמנהגו, ויצא שכלו בהיר, כי נהפך לאיש אחר. ואז חיבר פירוש על התורה וספר טעמי המצוות. (שולשלת הקבלה)