הרב מרדכי אליהו זצוק״ל: פעם אחת שדברתי על כך עם ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטיה זצ״ל, הוא סיפר לי על מורנו הרה״ג רבי אברהם ענתבי.
יום אחד נכנס אליו עשיר גדול לדבר עימו בעניין מסוים. אמרה לו אשתו: אין לי שום דבר להגיש, ויש לי רק קמח ומים, ומה יאמר אותו עשיר שבבית הרב לא מכבדים אורחים? אמר לה הרב: אל תדאגי, תעשי איזה תבשיל מהקמח והמים.
הלכה האשה ובכתה ודמעותיה זולגות והיא מכינה את התבשיל, והתפללה ואמרה: רבש״ע, יש לך גן עדן גדול בשמים, שים מעט ממנו בתבשיל הזה. ובגלל צדקותה ותפילה כך היה, ונכנס טעם טוב באוכל.
יושב העשיר ואוכל, ומשבח את המאכל, ומבקש עוד ועוד, ומשגמר הלך למטבח ואכל גם מה שנשאר בסיר.
משחזר העשיר לביתו אמר לאשתו שהטבח שלהם אינו שווה כלום, לעומת התבשילים שמגישים בבית הרב. ומשניסה הטבח לעשות את אותו תבשיל ולא הצליח, באה אשתו של העשיר וניסתה אף היא וגם לא הצליחה שהטעם יהיה כמו בבית הרב.
אמרה האשה לבעלה: אני אלך לאשת הרב ואבקש ממנה את המתכון. הגיעה אשת העשיר עם הכרכרה לבית הרב, ומשראתה הרבנית חששה שמא מהתבשיל קרה משהוא לעשיר כי אינו רגיל לאכל ממנו, והיא הלכה והתחבאה.
ירדה העשירה מהכרכרה וחיפשה את הרבנית ואמרה לה: אל תחששי, באתי לשאול אותך כיצד אתה מכינה את התבשילים שלך. אמרה לה הרבנית: אני בכיתי והתפללתי לה׳ שישים טיפת גן עדן באוכל.
חזרה אשת העשיר לביתה, ואמרה לבעלה שלמדה את אופן הכנת התבשיל וסיפרה לו את דברי הרבנית.
אמר לה העשיר: אם כן אז גם את תתפללי שתכנס טיפת גן עדן לתבשיל.
ענתה לו אשתו: כשאתה תהיה צדיק וחסיד כמו הרב אברהם ענתבי, אני אהיה כמו אשתו ויכנס טעם גן עדן באוכל שאני מכינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה