גיבור בעין אחת שלא נכנע

ליאו מייג׳ור הוא אחד החיילים המדהימים והמעוטרים ביותר בהיסטוריה הצבאית. מייג׳ור, המוכר כ״רמבו הקנדי", הוא החייל היחיד בהיסטוריה שקיבל פעמיים את עיטור ה-DCM (מדליית ההתנהגות המצוינת) בשתי מלחמות שונות, על מעשי גבורה שביצע כמעט לבדו.

הסיפור של מייג׳ור נשמע כמו תסריט הוליוודי מופרך, אך הוא התרחש במציאות.

מייג׳ור התגייס לצבא קנדה ב-1940. ב-6 ביוני 1944, במהלך הפלישה לנורמנדי (D-Day), הוא נחת עם כוחותיו בחוף "ג׳ונו". כבר באותו יום הוא הוכיח תושייה יוצאת דופן כשלכד לבדו שריונית גרמנית מלאה בציוד קשר ומידע מודיעיני.

ימים ספורים לאחר מכן, במהלך התקלות עם פטרול גרמני, חייל גרמני השליך לעברו רימון זרחן. הפיצוץ פגע קשות בעינו השמאלית של ליאו. רופא צבאי שבדק אותו קבע שהוא פצוע קשה ורצה לשלוח אותו חזרה לקנדה. מייג׳ור סירב בתוקף ואמר: "אני צריך רק עין אחת כדי לכוון ברובה". הוא חבש רטייה על העין (שהפכה לסימן ההיכר שלו) והמשיך להילחם כצלף וכסייר.

בסתיו 1944, במהלך קרב שפך הסכלדה בהולנד, נשלח מייג׳ור לאתר חוליית חיילים קנדים שנעלמה. במהלך המשימה הוא הבחין בשני חיילים גרמנים צועדים לאורך סכר. הוא לכד את שניהם, והשתמש באחד מהם כדי לאלץ את מפקד המחלקה שלהם להיכנע.

מייג׳ור החל להוביל את המחלקה הגרמנית שנכנעה חזרה לקווים הקנדיים. חוליות גרמניות אחרות באזור הבחינו בכך ופתחו באש על כוחותיהן שלהן כדי למנוע את הכניעה, כשהם הורגים חלק מהגרמנים ופוצעים אחרים. מייג׳ור התעלם מהאש, המשיך להוביל את השבויים וצעק לקנדים שיפסיקו לירות. הוא חזר לבסיס לבדו עם 93 שבויים גרמנים. על מעשה זה הוחלט להעניק לו את מדליית ה-DCM, אך הוא סירב לקבל אותה ממפקד הגזרה, הגנרל מונטגומרי, אותו תפס כמפקד כושל ומתנשא.

הסיפור המפורסם ביותר שלו התרחש באפריל 1945. הצבא הקנדי עמד מחוץ לעיר ההולנדית זוולה, שהייתה תחת כיבוש גרמני. מפקדיו של מייג׳ור רצו להפגיז את העיר בארטילריה כבדה, אך לפני כן שלחו את מייג׳ור וחברו הטוב, ווילי ארסנו, למשימת סיור כדי להעריך את כוחו של האויב.

בסביבות חצות, השניים נתקלו במחסום גרמני וארסנו נהרג במקום מאש האויב. מייג׳ור, מוכה יגון וזעם, החליט לא לסגת אלא לנקום ולשחרר את העיר לבדו כדי למנוע את הפגזתה (שהייתה מחריבה את העיר והורגת אזרחים רבים).

הטקטיקה שלו הייתה "לוחמה פסיכולוגית של איש אחד":

הוא רץ ברחובות העיר, ירה לכל עבר בתת-מקלע שלו והשליך רימונים כדי ליצור רושם שצבא שלם פלש לעיר.

הוא תקף עמדות שמירה, לכד קבוצות קטנות של גרמנים, הוביל אותם אל מחוץ לעיר לידי הקנדים וחזר מיד פנימה.

הוא איתר את מפקדת הגסטפו בעיר, הצית אותה ונלחם בבכירים נאצים שמצא שם.

הוא נכנס לברים מקומיים בהם ישבו קצינים גרמנים, כיוון אליהם את נשקו והודיע להם שהצבא הקנדי כבר בפנים ושכדאי להם לברוח.

עד השעה 4: 30 לפנות בוקר, הגרמנים היו בטוחים שהם מכותרים על ידי כוח עצום ופתחו בנסיגה המונית והמבוהלת מהעיר. בבוקר גילו אזרחי זוולה שהעיר חופשייה, ושחייל קנדי אחד עם רטייה על העין שחרר אותם. על כך קיבל את ה-DCM הראשון שלו.

לאחר המלחמה, מייג׳ור חזר לחיים אזרחיים, אך עם פרוץ מלחמת קוריאה בשנת 1950, הוא התגייס מחדש ונשלח לחזית כמפקד כיתת סיירים וצלפים.

בנובמבר 1951, כוחות סינים עצומים (כ-40, 000 חיילים) פתחו במתקפה כבדה על עמדות האו״ם וכבשו את גבעה 355 האסטרטגית. יחידה קנדית נסוגה והשאירה מאחור ציוד, ומייג׳ור קיבל פקודה לכבוש מחדש את הגבעה עם 18 חיילים בלבד.

במסווה של חשיכה, הוא ואנשיו הסתננו לקווים הסיניים ופתחו באש פתאומית שהפתיעה את האויב וגרמה לו לברוח מהפסגה. אולם הסינים הבינו מהר מאוד שמדובר בכוח קטן ופתחו במתקפות נגד בלתי פוסקות במשך שלושה ימים. מייג׳ור סירב לסגת. הוא נע בין העמדות, כיוון את האש הארטילרית של כוחות האו״ם קרוב מאוד לעמדות שלו עצמו כדי להדוף את גלי המסתערים, והחזיק מעמד עם קומץ אנשיו נגד אלפי חיילים עד שהגיעה תגבורת. על גבורה עילאית זו בקוריאה קיבל את מדליית ה-DCM השנייה שלו.

ליאו מייג׳ור נפטר בשנת 2008 בגיל 87. הוא קבור בקנדה ונחשב לגיבור לאומי חסר תקדים, במיוחד בעיר זוולה שבהולנד, שם ישנו רחוב הקרוי על שמו ("Leo Majorlaan") והוא מוכר כאזרח כבוד של העיר שזוכרת לו את הצלתה מחורבן.

הרופא המזויף שהציל חיים בלב ים

מתי בפעם האחרונה שמעתם על אדם שביצע ניתוחי חזה מורכבים בלב ים, הציל את חייהם של עשרות פצועים ונחשב לגאון רפואי — כשכל הידע שלו הגיע מקריאה מהירה בספר לימוד חצי שעה בלבד לפני שהחל לחתוך בבשר?

אם זה נשמע לכם כמו עלילה של סרט הוליוודי, ברוכים הבאים לסיפורו של פרדיננד ואלדו דמארה — האיש שזכה לכינוי "המתחזה הגדול" (The Great Impostor). זהו הסיפור האמיתי על אחת ההונאות המדהימות, המבריקות וההזויות ביותר בתולדות הרפואה והצבא.

דמארה היה אדם בעל זיכרון צילומי מטורף ואינטליגנציה יוצאת דופן, אך ללא שום השכלה אקדמית רשמית. במהלך חייו הוא הספיק להתחזות לנזיר, למנהל כלא, למורה ולסוציולוג.

בשנת 1951, במהלך מלחמת קוריאה, הוא החליט לעלות דרגה: הוא גנב את זהותו של מכר שלו — רופא קנדי אמיתי בשם ד״ר ג׳וזף סיר — והתגייס בעזרת מסמכים מזויפים לצי המלכותי הקנדי בתור קצין רפואה ראשי על גבי משחתת הקרב HMCS Cayuga.

דמארה קיווה שתפקידו בצי יסתכם במתן אקמול וטיפול בכוויות קלות או במחלות ים. אלא שלגורל היו תוכניות אחרות.

יום אחד, במהלך הלחימה בחופי קוריאה, הובאו אל המשחתת 16 חיילים קוריאנים שנפצעו קשה בקרב. חלקם סבלו מפציעות ירי מורכבות, ואחד החיילים היה במצב אנוש עם קליע שנלכד מילימטרים ספורים בלבו.

צוות הספינה הביט ב״ד״ר סיר" בציפייה שיציל את חייהם.

מה עשה דמארה?

1. שיטת השינון מהיר: הוא נעל את עצמו בתאו למשך כחצי שעה עם ספר לימוד בסיסי לניתוחי חירום, וקרא במהירות הבזק את הפרק על ניתוחי חזה.

2. הפקודות התקיפות: הוא יצא מתאו, הורה לאחיות להכין את המנתח ולהזריק לפצוע מינונים אדירים של פניצילין (כדי למנוע זיהומים שיחשפו את חוסר הסטריליות שלו).

3. הניתוח בלב ים: בתוך ספינה מיטלטלת, ללא שום ניסיון קודם, דמארה חתך את חזהו של החייל, שלף את הקליע בזהירות, עצר את הדימום ותפר את הנתח.

התוצאה המדהימה: כל 16 הפצועים שנותחו על ידו חיו ושוקמו לחלוטין! אף פצוע לא מת תחת ידיו.

דמארה הפך הגיבור של הספינה. מפקד המשחתת התלהב כל כך מתפקודו של "הרופא הגאון", עד שהחליט לשלוח כתבה מוזהבת לעיתונות בקנדה על פועלו המופלא של "ד״ר ג׳וזף סיר" בחזית.

זו הייתה הטעות הקטלנית שלו.

אמו של ד״ר ג׳וזף סיר האמיתי קראה את העיתון בביתה בקנדה, פשפשה בכתבה, ולא הבינה איך בנה (שישב באותה עת במרפאה ברוגע בניו ברנזוויק) מנתח אנשים על משחתת בקוריאה. היא מיהרה לדווח לרשויות.

כשהאמת התגלתה, הצי הקנדי חטף שוק. עם זאת, מכיוון שדמארה לא גרם למותו של אף אדם, ואף הציל חיים רבים והביא כבוד לספינה, הצי העדיף להימנע ממבוכה תקשורתית ענקית. הם החליטו לא להעמיד אותו לדין פלילי, אלא פשוט לשחרר אותו בשקט מהשירות ולגרש אותו חזרה לארה״ב.

דמארה לא עצר שם, והמשיך להתחזות לבעלי מקצוע נוספים במשך שנים, עד שסיפורו הפך לספר נמכר ולסרט הוליוודי מצליח.