תארו לעצמכם פיצוץ בעוצמה כה מטורפת, שמעיף עוגן פלדה במשקל חצי טון למרחק של ארבעה קילומטרים, מוחק שכונות שלמות, ויוצר גל צונאמי אדיר — והכל כתוצאה מהתנגשות ימית קלה בין שתי ספינות בנמל.
בשנת 1917, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, נמל הליפקס בקנדה היה עמוס לעייפה בספינות אספקה. הספינה הצרפתית "מונבלאן" נכנסה לנמל כשהיא עמוסה בשיא קיבולתה בפיצוץ מהלך: כ-2, 900 טונות של חומרי נפץ מתקדמים, כולל TNT, חומצה פיקרית ודלק מטוסים. עקב קצר בתקשורת ובכללי השייט, היא התנגשה במהירות איטית בספינה הנורווגית "אימו".
ההתנגשות הקלה גרמה לניצוץ שהצית שרפה על סיפון המונבלאן. הצוות הצרפתי, שידע בדיוק איזה מטען מטורף הם נושאים, נטש מיד את הספינה ונמלט לחוף תוך שהוא צועק באזהרה — אך התושבים המקומיים, שדיברו אנגלית ולא הבינו צרפתית, לא קלטו את גודל הסכנה.
כשהספינה הבוערת נסחפה לעבר רציף העיר, מאות תושבים וילדים נהרו לקו המים ולחלונות הבתים כדי לצפות בהצגה. הגיבור היחיד של אותו יום היה וינס קולמן, סדרן רכבות מקומי. כשקולמן הבין מה עומד לקרות, הוא סירב לברוח ונשאר בתחנה כדי לשגר מברק חירום לרכבת נוסעים שהייתה בדרכה לעיר עם 300 נוסעים: "עצרו את הרכבת. ספינת תחמושת בוערת בנמל. . . נראה שזו ההודעה האחרונה שלי. להתראות בנים". המברק הגיע בזמן, הרכבת נעצרה, וקולמן שילם בחייו כדי להציל את הנוסעים.
בשעה 9: 04 בבוקר, המונבלאן התפוצצה בעוצמה של כ-2. 9 קילוטון TNT — הפיצוץ המלאכותי הלא-גרעיני הגדול ביותר בהיסטוריה עד לפיתוח פצצת האטום.
ההדף הרס לחלוטין כל מבנה ברדיוס של קילומטר וחצי, הרג כ-2, 000 בני אדם ופצע כ-9, 000. יותר מאלף איש התעוורו ברגע אחד, עקב רסיסי זכוכית של חלונות הבתים שדרכם הציצו על הספינה הבוערת. הפיצוץ היה כה עז עד שהים נפער וחשף את קרקעית הנמל, וגל צונאמי בגובה 18 מטרים שטף את החופים.