המעסה שהציל אסירים מידי הימלר

פליקס קרסטן נולד באסטוניה (אז חלק מהאימפריה הרוסית) בשנת 1898 למשפחה ממוצא גרמני.

לאחר מלחמת העולם הראשונה למד בגרמניה ובסלנגור (מלזיה) אצל מאסטר סיני שלימד אותו שיטה ייחודית של עיסוי רפואי עמוק, המשלב מניפולציה של מערכת העצבים. במהלך שנות ה-20 וה-30 הפך לשם דבר באירופה. הוא טיפל במלכים, אצילים ואנשי עסקים בכירים (ביניהם הנסיך הנדריק, בעלה של מלכת הולנד). הוא הפך לאיש עשיר מאוד, החזיק באחוזה גדולה בגרמניה והיה רחוק מאוד מהפוליטיקה הנאצית.

בשנת 1939 סבל ראש האס-אס, היינריך הימלר, מכאבי בטן והתכווצויות מעיים קשים מנשוא ששיתקו אותו לחלוטין. רופאים קונבנציונליים לא הצליחו לעזור לו. אחד ממטופליו של קרסטן המליץ להימלר על המעסה בעל "ידי הקסם". הטיפול הראשון של קרסטן הצליח להעביר את הכאב תוך דקות ספורות. הימלר, שהיה היפוכונדר ופנאט של רפואה אלטרנטיבית, הרגיש שקרסטן הוא המושיע שלו. הוא דרש מקרסטן להפוך לרופאו האישי הצמוד. קרסטן ניסה לסרב, אך הובהר לו שסירוב להימלר פירושו שליחה למחנה ריכוז או מוות. הוא נאלץ להסכים והפך לצל של הימלר.

הימלר פיתח תלות מוחלטת בקרסטן. בכל פעם שהימלר עמד בפני קבלת החלטות קשות או חווה לחץ נפשי, כאבי הבטן שלו חזרו, ורק ידיו של קרסטן יכלו להציל אותו. הימלר כינה אותו בחיבה "הבודהה המכשף שלי".

קרסטן הבין במהירות את עוצמת הכוח שבידיו. במהלך טיפולי העיסוי, כשהימלר היה שרוע על מיטת הטיפולים, רגוע, אסיר תודה ופגיע, קרסטן היה פותח איתו בשיחות נפש. הוא החל "לסחוט" מהימלר ויתורים אנושיים תמורת בריאותו: "עבור כל טיפול מוצלח, דרש קרסטן שחרור של אסירים". הימלר נהג לומר: "קרסטן מטפל בכל כליה שלי ומפחית ממני מחנה ריכוז שלם".

לאורך שנות המלחמה (1939–1945), קרסטן ניהל רשימות של אנשים שביקשו את עזרתו (באמצעות קשרים עם המחתרת ההולנדית, פוליטיקאים שוודים וארגונים יהודיים). הוא הציג את השמות להימלר ברגעים הנכונים. בין הישגיו המרכזיים:

הצלת העם ההולנדי מגירוש: בשנת 1941 תכננו הנאצים לגרש מיליוני הולנדים למזרח אירופה הכבושה. קרסטן שיחק על בריאותו של הימלר, שכנע אותו שהפרויקט הלוגיסטי ימוטט אותו בריאותית, והתוכנית בוטלה.

חוזה המשאלות: במרץ 1945, כשהתבוסה הנאצית הייתה ברורה, נפגש קרסטן עם הימלר והחתים אותו על הסכם סודי (שכונה "החוזה בשם האנושיות"). במסגרתו התחייב הימלר שלא לפוצץ את מחנות הריכוז עם שבוייהם לקראת הגעת בעלות הברית, ולאפשר לצלב האדום השוודי להיכנס למחנות.

רכבות ההצלה של "הפולקה ברנדוט": קרסטן תיווך בין הימלר לבין הרוזן השוודי פולקה ברנדוט. בזכות תיווך זה, יצאו לדרך "האוטובוסים הלבנים" של הצלב האדום, שהצילו כ-15, 000 בני אדם ממחנות הריכוז (ביניהם אלפי נשים יהודיות ממחנה ראוונסבריק).

קרסטן אף ארגן פגישה חשאית ובלתי נתפסת בין הימלר לבין נציג הקונגרס היהודי העולמי, נורברט מזור, באפריל 1945, שבה סוכם על שחרורם של אלפי נשים יהודיות נוספות.

לאחר כניעת גרמניה והתאבדותו של הימלר, קרסטן עבר לגור בשוודיה. בתחילה, הרוזן פולקה ברנדוט השוודי לקח את כל הקרדיט על הצלת אסירי המחנות, וקרסטן נותר בצל ואף נחשד כמי שהיה מקורב מדי לצמרת הנאצית. עם זאת, בשנות ה-50 נחשפו מסמכים, יומנים ועדויות (כולל מכתבים רשמיים של הימלר ועדויות של ניצולים) שהוכיחו מעל לכל ספק שקרסטן היה המנוע האמיתי מאחורי הקלעים.

הולנד העניקה לו את עיטור "קצין מסדר אורנז'-נסאו" היוקרתי על הצלת העם ההולנדי. שוודיה העניקה לו אזרחות כהוקרה על פועלו.

ההיסטוריון הבריטי המפורסם יו טרבור-רופר חקר את המקרה ואישר כי קרסטן הציל במו ידיו אלפי חיי אדם. פליקס קרסטן נפטר בשנת 1960 בצרפת. סיפורו נותר כאחד מסיפורי ההצלה המדהימים והייחודיים ביותר בהיסטוריה – עדות לכך שגם מתוך לשכת השטן, באמצעות מגע ידיים פשוט וקור רוח, ניתן היה להציל עולמות מלאים.

יעל הגיבורה השקטה של ביירות

זוכרים את יעל מן ז״ל (נובמבר 1936 – 27 באוגוסט 2021) הגיבורה השקטה של מבצע "אביב נעורים". אשת המוסד הושתלה בביירות תחת סיפור כיסוי של תסריטאית והשיגה מידע מדויק על מקום הימצאם של המחבלים אשר היו אחראים על הטבח באולימפיאדת מינכן.

במהומה הכללית ששררה בביירות בעקבות אירועי הלילה הדרמטיים, איש לא שם לב לאישה הצנומה שהגיעה לסניף הדואר ברחוב מאדאם קירי ב-10 באפריל 1973 וביקשה לשלוח מכתב בהול באנגלית.

"אמיל יקירי", נכתב בו, "אני עדיין רועדת מאירועי הלילה האחרון. פתאום באמצע הלילה התעוררתי מרעש התפוצצויות. תחילה חשבתי שאלו יריות שמחה כמקובל בשמחות של הערבים, אך משהו בצלילים לא התאים לשמחה. נכנסתי לפניקה. הישראלים הנוראים האלה. . . קרב כזה בתוך שכונה כל כך שקטה, יפה, עם אנשים מנומסים ונעימים כל כך".

יעל הודיעה ל״אמיל" שהיא מבקשת לבוא אליו לחופשה כדי להירגע. שלחה את המכתב ויצאה, מנופפת לשלום לכמה מכרים מקומיים.

פקיד הדואר לא ידע כי בכתב סתרים הוסיפה: "הייתה זו הופעה מצוינת אתמול בלילה. כל הכבוד".

בלילה הקודם הגיעו סיירת מטכ״ל, שייטת 13 וכוחות קומנדו נוספים ללבנון וביצעו את אחת מפעולות הלוחמה בטרור המפורסמות בהיסטוריה: מבצע "אביב נעורים".

חיילי הכוח בפיקודו של אהוד ברק ידעו להגיע בדיוק לדירות של שלושה בכירים באש״ף, ידעו שהם בוודאות בבית, וגם הכירו את נתיבי הגישה והמילוט, את תחנת המשטרה ואת השומרים. וכל זה בזכות אותה אישה, יעל מן.

יעל נולדה בקנדה ב-1936 וגדלה בניו-ג׳רזי, בת למשפחה יהודית שלא היה לה קשר לישראל. עם הזמן החליטה ש״ציונות אמיתית כרוכה בעלייה לישראל", הגיעה לארץ ומצאה עבודה כמתכנתת מחשבים. כל הזמן שיתפה אנשים בדעתה כי "צריך לעשות הכול כדי לעזור למדינה קטנה שמאוימת על ידי מדינות גדולות שלא רוצות בה".

הדברים הגיעו לאוזני אנשי המוסד, והארגון גייס אותה. יעל התגלתה כלוחמת מוכשרת מאוד, קרת רוח, שיודעת להשתמש בכריזמה השקטה שלה ובהופעתה החיצונית המצודדת כנשק רב-עוצמה.

מפעיליה של יעל – שם צופן "נילסן" – בנו עבורה סיפור כיסוי של תסריטאית שבאה ללבנון כדי לכתוב סדרת טלוויזיה על חייה של אישה בריטית, פעילה פוליטית וחברתית מהמאה ה-19, שגרה גם בלבנון ובסוריה.

יעל הצליחה להשיג חוזה לפיתוח תסריט מחברת הפקות בריטית, נסעה ללבנון, ורכשה במהירות חברים, מקומיים וזרים, שהסכימו לסייע לה במחקר לסדרה.

סיפור הכיסוי אפשר לה להסתובב בחופשיות כמעט בכל מקום במדינה. היא סיירה סביב אזורי נחיתה אפשריים וליד הבניינים של המטרות – המחבלים שהיו אחראים לטבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. הייתה לה בתיק מצלמה, שאותה הפעילה מבחוץ בלחיצה על מתג. חוף הים שהלוחמים יגיעו אליו – קליק. הרחוב שיעברו בו כשאנשי המוסד יסיעו אותם אל היעד – קליק. ארון הסעף של חברת הטלפונים הלבנונית, שאולי יצטרכו לפוצץ כדי למנוע הזעקת תגבורת – קליק. הבניין שהמחבלים גרים בו – קליק.

התיקים שהכין המוסד היו עמוסים במידע רב. קל להתרשם מעומק הירידה לפרטים ומאומץ הלב שנדרשו כדי להפיק את המידע הזה, בתקופה שלפני Google Earth או כל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים אחרים.

"ההחלטה של מייק הררי (ראש יחידת "קיסריה" במוסד) ויעל כיצד לפעול אחרי שהמבצע הסתיים היא דרמטית בפני עצמה", אומר תא״ל (מיל') יפתח רייכר-עתיר, שהיה סגן מפקד סיירת מטכ״ל ולאחר מכן ראש מערך המבצעים המיוחדים של צה״ל. "כמעט תמיד ממלטים את הלוחמים בסוף פעולה מחשש שהלוחם יילכד. אבל היה גם ברור שאם יעל תצא עם כוחות צה״ל הכיסוי שלה יישרף – והיא נשארה".

אחרי כמה ימים היא עזבה. "כשהמטוס המריא והגלגלים התנתקו מהקרקע, התרווחתי בכורסה", סיפרה יעל לאפרת מס, שכתבה איתה ספר על קורותיה ב״אביב נעורים", "חשתי איך המתח נקרע מעליי פיסה אחר פיסה. כשנחתי בשדה התעופה בלונדון היו ידיי רפויות והתקשיתי לקום מהכיסא".

מן עזבה את לונדון שבוע לאחר מכן, וכשהגיעה לישראל התקבלה בכבוד מלכים בביתה של ראשת הממשלה גולדה מאיר. ההחלטה האמיצה שלה לא לצאת מיד מביירות אפשרה את יצירתה של קריירת ריגול מפוארת. היא הייתה אגדה בחייה.

כמה מהמעטים במוסד שבקיאים בהיסטוריה של קיסריה אומרים כי היא מחזיקה בשיא הפעילות המבצעית במדינות המכונות במוסד מדינות "היעד" – שיא במספר הפעמים שנסעה אליהן, שיא בגיוון של הפעולות. 15 שנים ארוכות עם אינספור מבצעים, שכולם הסתיימו בשלום.

ניתן לספר רק מעט על חלקה של יעל במבצעים אחרים. "חוץ מזה שהייתה גיבורה, חדורת מוטיבציה, ממושמעת, צנועה, שקטה ועניינית", אומר רייכר-עתיר, "היא הבינה את נושא סיפור הכיסוי לעומק שלו יותר מכל אחד אחר".

מן סיימה את הגיחות המבצעיות שלה בסוף שנות ה-80. היא התחתנה בגיל מבוגר עם המורה שלה לעברית.

יעל נפטרה, שלושה חודשים לפני יום הולדתה ה-85.

הנצחתה: • 1982, צל״ש הרמטכ״ל • מונצחת בלוח זיכרון יחד עם לוחמת המוסד סילביה רפאל בגינה ציבורית בעיר הרצליה. • על שמה נקראים רחובות ברמת השרון ובאור יהודה. • יהא זכרה ברוך 🕯️