התפילה של סיגלית על המטוס

*מעשה מההקפות השניות בחולון*: *45 דקות של "מזמור לתודה" במרומים*

ברקע שירת ההקפות השניות העירוניות בחולון – אירוע ענק שארגנה ישיבת חולון יחד עם הגרעין התורני, אליו נהרו אלפי אלפי יהודים שרקדו בשמחה אדירה עם ספרי התורה – התרחש מפגש מצמרר מאחורי הקלעים.

בין האורחים שעלו לבמה היה שוטה, רופא מאופקים, מגיבורי אירוע סיכול הפיגוע ב״מטוס הניסים" של פליי דובאי. מאחורי הקלעים פגשו את שוטה ואת אשתו סיגלית. שוטה אמר בצניעות: "זה לא אני, זו שרשרת של ניסים! כולם על המטוס היו גיבורים".

משהו בעיניה של סיגלית שידר שיש כאן סיפור עמוק נוסף. כשנשאלה: "תגידי, גם את היית על המטוס?" היא ענתה בפשטות:

"כן. ואני היחידה שידעה להתפלל שם. אז התפללתי בשביל כל המטוס."

"מה עשית?"

"אמרתי 'מזמור לתודה' במשך 45 דקות רצופות."

סיגלית מעידה על עצמה שהיא אישה ביישנית ופחדנית מטבעה. אבל באותם רגעים מורטי עצבים, כשהמחבל ניסה לפרוץ לתא הטייס ובעלה רץ קדימה להסתער עליו, היא הרגישה פתאום כוחות נפש עליונים. "הרגשתי שהשם איתי," היא מספרת, "וידעתי שאני חייבת להרגיע את כולם."

היא נעמדה במעבר המטוס, פנתה לכל הנוסעים המבועתים ואמרה בביטחון מלא:

"תירגעו עכשיו! השם יתברך איתנו. הוא לוקח את המטוס שלנו, מרים אותו, ומנחית אותו כמו מרגרינה בשדה התעופה! אין לכם מה לפחד! רק תתפללו!"

הנוסעים המפוחדים הביטו בה ואמרו: "אנחנו לא יודעים איך להתפלל. . ."

"אין בעיה," ענתה סיגלית. "אני אגיד 'מזמור לתודה' ו׳שמע ישראל' – ואתם תענו אחרי 'אמן'!"

במשך 45 דקות תמימות, ברגעים המפחידים ביותר בחייהם, עמדה סיגלית וקראה בקול תפילה והודיה, וכל יושבי המטוס ענו אחריה "אמן" כאיש אחד. בחוויה הפנימית שלה, התפילות וההודיה האלו הן שהחזיקו את המטוס באוויר!

מיד לאחר מכן, על הבמה מול האלפים בחולון, הקריא הרב חגי לונדין את דברי ה״נפש החיים" על סגולת "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ": כשאדם מעגן בליבו את ההכרה שאין שום כוח בעולם חוץ מהבורא, ומשיב לו תודה – שום נזק לא יכול לשלוט בו.

כששמע זאת שוטה הרופא, הוא נדלק, לקח את המיקרופון ואמר בהתרגשות לאלפי החוגגים:

"רבותיי! מי שלא מבין ולא מאמין – לא יודע איפה הוא חי! כל המטוס הזה היה שרשרת של ניסים! היינו אמורים להיות 174 לוויות, ובחסדי השם יצאנו לחיים! עכשיו צריך רק שמחות גדולות בתורה ובשם!"

חשמל של אמונה עבר בקהל. אלפי יהודים קפצו באוויר עם ספרי התורה בשמחה, בקדושה ובאמונה צרופה.

האיש שאתגר את הבלתי חדיר

סיפור על מישהו שלא חיכה להפתעה או לאסון, אלא איתגר את המערכת והביא לשינוי, הינה לכם סיפור שכאילו לקוח מסרט אקשן של שנות ה-80. בליל ה-14 באוקטובר 1990, בעוד הוושינגטון פוסט והטלוויזיה האמריקאית עסקו בבניית הלחץ הבינלאומי מול סדאם חוסיין במפרץ הפרסי, התרחש דרמה שקטה ומצמררת בלב הבירה האמריקאית. לואיס מרלטי, ראש צוות האבטחה הנשיאותי של השירות החשאי, ישב במשרדו המוגן ומעט דאג. תפקידו היה להבטיח שאיש לא יוכל לגעת בנשיא ג׳ורג' בוש האב, והוא ידע שמערכות האבטחה סביב הבית הלבן נחשבו לבלתי חדירות: חיישני תנועה, שומרים חמושים, ומצלמות במעגל סגור הקיפו את המתחם מכל עבר. אך מרלטי לא הסתפק בהנחות עבודה נייר, והחליט לבצע תרגיל בדיקת פגיעויות ברמה הקיצונית ביותר, תחת חיסיון מוחלט ובלי לעדכן את השומרים בשטח.

הוא פנה בדיסקרטיות למפקדת כוחות המבצעים המיוחדים והציב להם אתגר יומרני: האם היחידה המסווגת והקטלנית ביותר של צבא ארצות הברית, כוח דלתא, מסוגלת לפרוץ לתוך חצר הבית הלבן מבלי להיתפס?

באותן שעות של אישון לילה, מטוס תובלה אזרחי תמים למראה חצה את המרחב האווירי של וושינגטון, כשהוא מתמזג כמעט לחלוטין בתנועה האווירית הרגילה לכיוון שדה התעופה הלאומי הסמוך. בגובה רב ובמרחק בטוח מגליי המכ״ם הצבאיים, פלט המטוס קבוצה קטנה של לוחמי עילית מיומנים. הלוחמים ביצעו צניחה טקטית שקטה בשיטת HAHO (קפיצה מגובה רב ופתיחת מצנח מיידית בגובה רב), כשהם מרחפים בקור המקפיא במשך קילומטרים ארוכים בחסת העלטה. בלי צליל של מנוע, בלי אורות ניווט ובלי להשאיר שום חתימת מכ״ם, גלשו הצנחנים היישר לכיוון רחוב פנסילבניה 1600.

חלפו כמה דקות מתוחות. מערכות האזעקה של הבית הלבן נותרו דוממות לחלוטין, ואף זרקור לא נדלק. מבחינת משמר השירות החשאי הסיור סביב המתחם נמשך כרגיל, והלילה היה שקט ושגרתי. אלא שכעבור מספר שעות נכנס מפקד כוח דלתא למשרדו של מרלטי והניח על שולחנו הוכחה אחת חותכת: צילום אינפרא-אדום ברור ומדויק שבו נראה לוחם דלתא עומד בבטחה, כשהוא מוגן בציוד טקטי מלא, במרכז מדשאת הבית הלבן. הלוחמים לא רק שנחתו במתחם השמור בעולם מבלי להפעיל שום חיישן, אלא הם עשו זאת מתחת לאפם של עשרות מאבטחים חמושים, צילמו את הראיה, ונעלמו כפי שבאו.

הצלחת התרגיל של כוח דלתא היכתה את פיקוד השירות החשאי בהלם, אך היא השיגה בדיוק את מטרתו של מרלטי, שמונה מאוחר יותר למנהל השירות החשאי כולו. האירוע הוביל למהפכה מיידית ושקטה בכל תפיסת ההגנה האווירית והקרקעית של הממשל האמריקאי. תוך זמן קצר הותקנו סביב הבית הלבן מערכות מכ״ם חדישות ומיוחדות המסוגלות לזהות עצמים זעירים ואיטיים בגבהים נמוכים, ושודרגו מחדש כל פרוטוקולי התגובה המהירה מפני חדירות מוטסות. הודות לתרגיל הלילי הנועז של כוח דלתא ב-1990, הפכה מצודת נשיא ארצות הברית למוגנת והרמטית פי כמה אל מול איומי המחר.