אחריות חינוכית
אל ישיבת פורת יוסף הגיע בחור חדש, שעלה זה לא כבר מאחת מארצות המזרח. במהרה התגלה הבחור כעילוי של ממש, והרב עזרא עטייה, ראש הישיבה, ביקש לקבל אותו כאברך בישיבה ולהעניק לו מלגת קיום. אך כששמעו זאת מנהלי הישיבה סירבו לקבל את הבחור: "קופת הישיבה ריקה, ולא נוכל לשלם לבחור."
השיב להם הרב עזרא עטייה: "אם כך, אני מבקש שתעבירו רבע ממשכורתי לטובת הבחור." מנהלי הישיבה הזדעזעו: "גם כך מקבל הרב משכורת זעומה. כיצד יתקיים הרב מן הנותר?"
כאשר המשיך הרב עטייה להתעקש, הוסיפו מנהלי הישיבה וטענו: "הלוא רבע ממשכורתך לא תספיק לפרנסת הבחור ומשפחתו. אם כן, מה טעם להעביר לו את הכסף?"
כעת הצטרף אל השיחה ראש הישיבה השני, הרב בן ציון חזן: "העבירו גם רבע משכרי, וכך יוכל הבחור ללמוד בישיבה בנחת וברווחה."