נולד בשבת קודש כ״ג תמוז תר״ע (1910) בשכונת שערי חסד בירושלים.
לאביו הגאון רבי חיים יהודא לייב אויערבאך זצ״ל ראש ישיבת המקובלים שער השמים נו״נ לבעל התולדות יעקב יוסף מפולנאה תלמידו של הבעש״ט.
ולאימו הצדקנית הרבנית מרת צביה ע״ה בת ר' נפתלי צבי פרוש זצ״ל.
שנות חייו עברו עליו בשכונה זו.
בנערותו כבר היה לילד שעשועים, וכשבגר עלה ונתעלה במעלות התורה בישיבת עץ חיים בעיר הקודש ירושלים תוך שהור דולה מתורת רבותיו, בעל הגידולי שמואל, בעל הדרכי דוד, הרב ר' חיים מן והרב אברהם ח. הקלמן זכרונם לברכה. וכשארי עלה מבבל לכהן פאר כר״מ ראשי בישיבת עץ חיים מרן רבי איסר זלמן מלצר זצ״ל דבק בו וקנה ממנו הרבה מדרכי הלימוד והפך להיות תלמידו המובהק. מרן רבי איסר זלמן מלצר נתן לזה ביטוי במכתב שכתב לו ובו כתב "אהובי וחביבי הרב שלמה זלמן אויערבאך שיח' מגדולי לומדי ישיבתינו עץ חיים התנוסס לתפארה עוד מימי נעוריו ובחרותו לעילוי עצום במהירות שכלו וסברתו הישרה".
בשנת תר״ץ נשא לאשה את העזר כנגדו הרבנית מרת חיה רבקה בת הרב ר' אריה ליב רוחמקין זצ״ל.
בהיותו אברך צעיר ראו בו רבותיו את כוכב הנוגה החדש שיאיר את כלל ישראל, ונועצו בו כזקן ורגיל בהלכות חמורות והציעו בפניו את ספקותיהם כאחד מגאוני ורבני ירושלים.
באותם שנים כתב עליו רבו הגאון רבי מיכל טוקצ׳ינסקי זצ״ל ש״הוא מפארי גידולי גדולים שהוא לא רק בעל שכל חד וישר אלא גם אוצר בלום אילו מספרי האחרונים".
כמו כן זכה באותם שנים לחברים מקשיבים ופעם בשבוע אף מסר להם מחידושיו שהעלה בלימודו את הספר "שב שמעתתה" והעלה אותם על גבי הכתב למרות גילו הצעיר כיון כבר אז לדעת זקנים.
מו״ר רבי איסר זלמן זצ״ל לאחר שראה את חידושין כתב "ועתה עם שעודנו צעיר לימים הוסיף חכמה ותבונה רבה כאחד הגדולים המפורסמים ועשה חיבור מפואר על "השב שמעתתה" ביאורים וחידושים נעלים ומצוינים בסברות ישרות ועמוקות".
חידושים אלו לא הגיעו שנים רבות לבית הדפוס ונשארו אצלו בכתובים וכשהגיע לגיל הזקנה היתה לו הפתעה גדולה כאשר ראה שעדין לא פג ליחם של החידושים שכתב בקטנותו וחכמים גדולים נושאים ונותנים בחידושיו הסכים להדפיס את החידושים בספר "ביאורים והערות" בשב שמעתתה.
בשנת תרצ״ה כשהתחילו הגדולים לדבר בשער קול תורה ע״ד ענין החשמל הספיק לחבר חיבור רחב על כל פרטי הספיקות בזה וחידש חידושים עמוקים בראשונים ובאחרונים בעומק העיון ובהגיון יש בהלכות אלו שלא כל גדולי התורה המעיינים בזה בקיאים בפרטי תהלוכות הארת החשמל, להזהיר לעם קדוש שלא יכשלו בהליכתם ולעשות בזה כתורה וכמצוה וקראם בשם ספר "מאורי אש" (כלשונו של מרן הרב קוק זצלל״ה בהסכמתו לספר) גדולי עולם התפעלו ממנו.
מרן רבי חיים עוזר גראדזינסקי בעל האחיעזר בהסכמתו לספר זה כתב עליו "חריף ובקי סיני ועוקר הרים קנקן חדש מלא ישן עתיק".
כשנוסד בית המדרש לבירור הלכות מצוות התלויות בארץ "כרם ציון" החל לעסוק בתורת ארץ ישראל שעד אז מעטים הם הלומדים שהתעמקו ועמלו בהלכות העמומות המכוסות מרוב הת״ח וגם מגדולי הדור באותה תקופה הלא ירדו לסוף דעת הלכה זו ממעוט העסק בה.
צלל במים אדירים והעלה פנינים מאירים כשהוא חודר לכל פינה וזוית. בירר וליבן בחכמה ובתבונה ועשה מעקשים למישור וטייל ארוכות וקצרות בשדי התלמודים, ראשונים ואחרונים. והסיק שמעתתא אליבא דהלכתה. ובבינה ישרה העלה לקראת שנת השמיטה בתש״ד על מזבח הדפוס את סיפרו הגדול "מעדני ארץ" על הלכות שביעית.
ולאחר שמונה שנים בתשי״ב הדפיס גם את סיפרו על ד' פרקים בהלכות תרומות ברמב״ם.
עז היה רצונו להוציא דבר שלם ולהכליל בכרך זה את ביאוריו גם על פרק חמישי שברמב״ם ולהמשיך ולהדפיס את חידושיו. אך בשנת תש״ט נלקח אחר כבוד לכהן פאר כראש ישיבת קול תורה משרה שהחזיק בה עד יום מותו, ושקע ראשו ורובו בהקנית ידע ודעת לתלמידו. ונאלץ להפסיק את הדפסת החידושים, במשך שנותיו הרבות בישיבה זכה להעמיד דורות של תלמידים שהפכו לתלמידי חכמים אור תורתו הקרין על כל קצוי תבל והפך להיות לשר המשיב לאלפים ורבבות בארץ ובחו״ל לדבר הקשה בעניני הלכה, במשך השנים פירסם מאמרים בעניני הלכה בקבצים תורניים רבים.
בתשמ״ו נענה לבקשת רבים לרכז את המאמרים לספר ונקרא ע״י בשם "מנחת שלמה" הספר הגיע מהר מאוד לכותל המזרח של לומדי התורה וממנו שואבים כל פוסקי הלכה.
פסקי ההלכות בעיני שבת רוכזו בספר שזכה לשם עולם בשם "שמירת שבת כהלכתה" במשך שנות חייו היה ביתו תל תלפיות לכל מבקשי ה'. אור תורתו הקרין על כל קצוי תבל ולא ידע כי קרן אור פניו, בזכות עמלו וגיעתו לאין קץ בתורה ובהלכה ובשילוב נדיר של יושר ואמת ענווה וצניעות בדרגות עילאיות ובשלמות גדולה הגיע למעמד נדיר שרק מעטים זוכים בו בכל דור.
נפטר בשם טוב בכ' אדר א' התשנ״ה וכבוד גדול עשו לו במותו ויבכו אותו בית ישראל נקבר בהר המנוחות בירושלים לאחר פטירתו רוכזו חידושי תורתו ומכתביו ונקראו בשם מנחת שלמה ח״ב וח״ג ומהוים נדבך נוסף לכרך הראשון שהודפס בחייו.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל
ת. נ. צ. ב. ה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה