הטיסה של 'לארי כסא הגינה' (Lawnchair Larry)
ארבעים ושניים בלוני חיזוי מטאורולוגיים, כיסא נוח מאלומיניום מתוצרת "סירס", מצנח, מכשיר קשר, רובה אוויר, כמה כריכים ושישיית בירה. זו לא הייתה רשימת ציוד לפיקניק מוזר. זו הייתה תוכנית החלל הפרטית של נהג משאית מקליפורניה בשם לארי וולטרס.
וולטרס בן ה-33 תמיד חלם לטוס. הראייה שלו לא הייתה מספיק טובה כדי להתקבל לחיל האוויר, אז הוא החליט לעשות את זה לבד, מהחצר האחורית שלו בסן פדרו. התוכנית המקורית שלו ב-2 ביולי 1982 הייתה סולידית למדי, במונחים של אדם שקושר בלוני הליום לריהוט גינה מפלסטיק: הוא תכנן לרחף בגובה של כמה עשרות מטרים מעל הבית, לשתות בירה, להסתכל על הנוף, ואז לירות בכמה בלונים עם רובה האוויר כדי להנמיך חזרה אל הדשא.
אבל הפיזיקה, מתברר, עובדת קצת אחרת.
כשחבריו חתכו את החבל שעיגן אותו לקרקע, הכיסא לא ריחף למעלה בעדינות. הוא נורה לשמיים כמו רקטה. וולטרס לא נעצר בגובה שלושים מטר. הוא המשיך לעלות, ולעלות, ולעלות, עד שנעצר בגובה של 16, 000 רגל. כמעט חמישה קילומטרים באוויר.
בגובה הזה כבר אין דשא או נוף של שכונה. יש קור מקפיא, אוויר דליל, ובעיקר — נתיב הגישה הראשי של נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג׳לס (LAX).
במשך 45 דקות וולטרס ישב קפוא ומבועת בכיסא הנוח שלו. הוא פחד לירות בבלונים כדי לא להפר את שיווי המשקל המייצר את העילוי ולצנוח אל מותו. בינתיים, טייסים של חברות TWA ודלתא, שהתחילו את הנמכתם למסלול, עלו על תדר מגדל הפיקוח ודיווחו, מן הסתם תוך פקפוק עמוק בשפיותם, שהם הרגע חלפו על פני אדם שיושב בכיסא גינה בגובה 16 אלף רגל, והוא מחזיק ביד רובה.
בסופו של דבר, הקור והייאוש הכריעו. וולטרס אזר אומץ, ירה במספר בלונים והתחיל להנמיך. בשלב מסוים הרובה נפל לו מהידיים, אבל הוא כבר איבד מספיק נפח עילוי. הוא צנח לאיטו חזרה לקרקע, והתרסק ישירות אל תוך קווי המתח הגבוה של לונג ביץ'. הוא עצמו שרד ללא פגע, אבל הכיסא שלו גרם להפסקת חשמל אזורית של 20 דקות.
המשטרה המתינה לו למטה. כשהוא נאזק והוכנס לניידת, עיתונאי מקומי שהגיע לזירה דחף מיקרופון ושאל אותו את השאלה המתבקשת מכל: "למה עשית את זה?" וולטרס ענה במשפט אחד: "אדם לא יכול פשוט לשבת בחיבוק ידיים" (A man can't just sit around).
רשות התעופה הפדרלית (FAA) לא השתעשעה וקנסה אותו ב-4, 000 דולר (קנס שהופחת מאוחר יותר בבית המשפט) על הפרת כללי התעופה. אבל וולטרס הפך באותו יום לגיבור פולקלור אמריקאי — "Lawnchair Larry". עשרות שנים מאוחר יותר, כשיצא הסרט "למעלה" (Up) של פיקסאר, כולם היו בטוחים שלארי היה ההשראה הישירה. בפיקסאר אמנם הכחישו וטענו שמדובר בצירוף מקרים, אבל עבור כל מי שהכיר את הסיפור — המציאות, מתברר, הקדימה את הוליווד בהרבה.
הרבה פעמים אנחנו מדברים פה בקבוצה על המצאות גאוניות ועל פריצות דרך מדעיות של אנשים גדולים מהחיים. אבל לפעמים, ההיסטוריה הנסתרת שייכת דווקא לאנשים פשוטים מאד, שיום אחד החליטו שחוק המשיכה הוא בגדר המלצה בלבד.