בס׳ד
השמש שהתגלה בל''ג בעומר בריקוד במירון
שנים רבות היה ר' אליעזר האזכרי (בעל ספר "חרדים") שמש בבית הכנסת של האר״י בצפת. והיה האיש עניו ונחבא אל הכלים, ואף אחד לא ידע על גדולתו בתורה, ואף גורי האר״י לא ראו בו אלא איש פשוט. פעם אחת, בל״ג בעומר, יצא האר״י עם חבורתו הקדושה למירון, לרקוד בהילולה, ואף רבי אליעזר יצא עמם ורקד עם הרוקדים. לפתע הופיע זקן אחד, בעל הדרת פנים, לבוש בגדים לבנים. תפס הזר את השמש בידו, משך אותו מתוך המעגל, ורקד איתו ביחידות. רקדו השניים בדבקות ובהתלהבות. רקעו ברגליים, והתרוממו כטפח מעל פני האדמה. הביטו גורי האר״י ברוקדים, ותמהו: מיהו הזקן הזר שהופיע לפתע? והנה קם האר״י שעמד מן הצד שקוע במחשבות, ניגש אל שני הרוקדים, ביד אחד לקח את ידו של הזקן הזר, בידו השניה החזיק בידו של ר' אליעזר השמש, ורקד אתם שעה ארוכה בדבקות ובשמחה רבה. השתוממו גורי האר״י על רבם, הרוקד כבר שעה ארוכה עם השמש הפשוט, ואף העזו לשאול אותו על כך. רבנו – אמרו לו "מבינים אנו את ריקודו עם הזקן הזר. אמנם איננו מכירים אותו. אך בוודאי שהוא אדם גדול. אבל מתפלאים אנו מדוע זה רקד רבנו עם השמש הפשוט אליעזר? האם זה נאה לכבודו של רבינו לעזוב את תלמידיו ולרקוד שעה כה ארוכה עם השמש? חייך האר״י הקדוש ואמר: אם זה היה נאה לר' שמעון בר יוחאי בכבודו ובעצמו לרקוד עמו שעה כה ארוכה, בוודאי ובוודאי שזה נאה לי. . .". ומאז גדל כבודו של ר' אליעזר השמש בעיני גורי האר״י.
על דמותו של רבי אלעזר אזכרי ועל מציאת קברו 409 שנים אחרי שנקבר בצפת בדברים הבאים:
רבי אלעזר בן משה אזכרי (1533 - 1600), מקובל, דרשן ומשורר יהודי יליד צפת. חיבורו ספר חרדים, שהובא לדפוס לראשונה בשנת 1600, לאחר מותו, נחשב כספר יסוד בתורת המוסר ביהדות בסוף ימי הביניים.
הרב אזכרי הוא מצאצאי מגורשי ספרד ובכתביו ופעולותיו ניכרת הכמיהה לגאולה ואהבת ארץ ישראל. רבו היה המקובל רבי יוסף סאגיס, והוא נסמך לרבנות על ידי רבי יעקב בירב. הרב אזכרי למד בישיבת הרמ״ק, אך הושפע גם מתורת האר״י. הוא נמנה עם ענקי הרוח שהסתופפו באותה תקופה בצפת, ובהם הרדב״ז, רבי שלמה אלקבץ, הרמ״ק, רבי יוסף קארו, רבי חיים ויטל, האר״י, רבי ישראל נג׳ארה ועוד.
ב-1588 ייסד את חבורת "סוכת שלום", שפעלה לעורר את עם ישראל לחזרה בתשובה ולדבקות בה', כפי שהעיד בהקדמה לספרו "ספר חרדים": "ויהי היום אמרנו עת לעשות להשם א-להינו יתברך הבטיחנו 'הבא לטהר מסיעין אותו', ואמר 'פתחי לי אחותי רעיתי פתח קטן כשל מחט ואפתח לכם כפתחו של אולם', לכו ונשובה אל ה' בכל עז וגם נשיב רבים מעוון כאשר צונו יתברך. פה צפת עשינו חברה קדושה קראנו שמה סוכת שלום ורבים מתקבצים לשוב בכל לב, (. . .) יחרדו לשוב בכל לב מעוון אליו יתברך ולהתחזק במצוותיו לעשותם".
הרב אזכרי חיבר את ספרו כחלק ממטרות החבורה להפיץ בעולם יראת שמים. הספר הוא ספר מצוות, המונה את המצוות לפי כל השיטות. הוא מיוסד על הפסוק "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך", והמצוות מחולקות בו לפי איברי הגוף.
בסוף הספר מובאים גם שלושה פיוטים שחיבר, והמפורסם שבהם הוא הפיוט ידיד נפש. בפיוטיו ניכרת השפעה של פייטנים ספרדים כדוגמת רבי יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא. הפיוט ידיד נפש ששם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה", התקבל במהרה בסידורים ע״פ נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים ע״פ נוסח אשכנז. בסידורים ע״פ נוסח הספרדים פיוט זה הוא חלק משירת הבקשות שנאמר לפני תפילת שחרית.
עוד חיבר הרב אזכרי פירושים למסכת נדרים ומסכת גיטין מן התלמוד הבבלי, פירושים למסכת ברכות ומסכת ביצה מן התלמוד הירושלמי אשר תרמו רבות לעיסוק בתלמוד הירושלמי. פירוש "קול בוכים" על מגילת איכה על דרך הסוד, ומעין יומן אישי מיסטי בשם "מילי דשמיא" על מוסר ועבודת ה'.
בשנת 1600 נפטר ונטמן בצפת עיר הולדתו. בכ״ב באלול ה׳תשס״ט (11 בספטמבר 2009) פורסם כי קברו של רבי אלעזר נמצא בסמוך לקבר האר״י הקדוש שבבית העלמין העתיק בעיר. מי שגילה את הקבר היה תושב צפת בשם אליהו בן טובים, שעסק במשך שנים אחדות בנסיונות לאתר קברי צדיקים עתיקים בצפת. לדבריו של טובים, הוא מצא חודש אחד לפני כן מצבה שעליה רשום "מזל טוב", שלפי כתבי רבי אלעזר היה השם של אשתו, שהייתה נצר למשפחת רבנים ידועה בצפת באותה תקופה וזכתה להיקבר ליד בעלה. הגילוי אושר על ידי קבוצת רבנים בראשותו של הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של צפת. מצבו של הקבר בעת גילויו היה מוזנח מאוד, ולפני שהתורה הכניסה אליו הוא עבר תהליכי שיפוץ ושיקום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה