בס״ד
יסוד הסיפור-שלשלת הקבלה
כשהיה רבי ישראל בעל שם טוב רואה שפורענות מתרגשת לבוא על ישראל, היה הולך למקום אחד ביער ומתייחד עם נפשו. שם היה מדליק אש, אומר תפילה אחת, ונס היה מתרחש, והגזירה היתה מתבטלת.
לאחר זמן, כשהיה תלמידו רבי דב בר המגיד ממזרי׳ץ צריך לבקש רחמים על ישראל, היה הולך לאןתן מקום ואומר:
"ריבונו של עולם, הטה אוזנך, איני יודע כיצד מדליקים את האש, אבל עדיין יכול אני לומר את התפילה". והנס היה מתרחש.
ולאחר זמן היה רבי משה לייב מסאסוב הולך אף הוא, כדי להציל את עמו, אל היער ואומר:
"איני יודע כיצד מדליקים את האש, איני יודע את התפילה, אבל אני יכול למצוא את המקום, וצריך שיהא די בכך". ודי היה בכך: שוב מתרחש היה נס.
והגיע זמנו של רבי ישראל מרוזי׳ן לבטל את רוע הגזירה. יושב היה בכורסתו, ראשו נתון בין כפות ידיו, ומשיח עם הקב״ה:
"איני יכול להדליק את האש, איני יודע את התפילה, אף איני יודע למצוא את המקום ביער. איני יודע אלא לספר סיפור זה. צריך שיהיה די בכך".
ודי היה בכך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה