התגלותו של הטז

סיפור הט״ז והילדה הענייה

"לֶעָנִי וְלַגֵּר תַעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא כג', כב')

הרב דוד הלוי סגל, הידוע בכינויו 'הט״ז' (ראשי תיבות של ספרו 'טורי זהב'), היה אחד מגדולי הפוסקים האשכנזים. בשלב מסוים בחייו גזר על עצמו גלות כדי לעשות תיקון לעם ישראל.

הגלות והחיפוש אחר תיקון

בזמן הגלות הסתובב הט״ז עם בגדים פשוטים בערים ובכפרים, והסתיר את זהותו כדי שאף אחד לא יכיר אותו. הוא חי מפרוטות לפרנסתו. יום אחד פגש אותו אחד מתלמידיו שהתגלגל גם הוא לאותו ישוב, וקרא לו בהתלהבות: "רבי ומורי!" הט״ז השתיק אותו מיד וביקש שלא יחשוף את זהותו ברבים.

באותו ישוב חיפשו "מנקר" - תפקידו להוציא את גיד הנשה והחלב מהבהמה אחרי השחיטה. הט״ז הציע את עצמו לעבודה זו ואכן התקבל. עבודה זו אפשרה לו להמשיך וללמוד תורה בחלק גדול משעות היום, ולהמשיך את התיקון שקיבל על עצמו מבלי לחשוף לציבור את זהותו.

הקונפליקט עם רב הקהילה

בדרך כלל, כשהשוחטים היו מתלבטים לגבי כשרות בהמה, הם היו ניגשים לרב הקהילה כדי שיפסוק אם הבהמה כשרה או טרפה. רב הקהילה, שלא היה בקיא מספיק בהלכות שחיטה, העדיף תמיד לפסוק לחומרה. הדבר גרם לכך שהיו הרבה בהמות שנפסלו, ונגרם נזק כספי לטבחים שהתמרמרו על האובדן וההפסד.

פעם אחת, כשהיה ספק כשרות בבהמה שנשחטה והט״ז היה במקום, הראו השוחטים את הבהמה לט״ז ושאלו את דעתו. הוא התיר את הבהמה למהדרין על פי פסק מפורש של הרמב״ם. השוחטים הבינו שמדובר בתלמיד חכם גדול ושמחו מאוד שיש להם למי לשאול, מישהו שיכול גם להתיר בהמות. מאז החליטו השוחטים שבכל ספק בהלכות טרפות הם ישאלו אותו והוא יפסוק להם.

רב הקהילה שם לב שתקופה ארוכה לא הגיעו אליו שאלות בנושא טרפות. כשבירר את העניין, אמרו לו שיש תלמיד חכם הבקיא בהלכות והם שואלים אותו. הרב, שכבודו נפגע, החליט מיד להעניש את הט״ז - כנהוג בכל מקרה של פגיעה בכבודו של הרב - ולנדות אותו למען ייראו ויראו. הט״ז הוכנס לבידוד במשך שלושה ימים.

הט״ז שמח על הגזירה שנגזרה עליו ועל הביזיון שספג, שהרי זה היה תכלית התיקון שקיבל על עצמו.

הילדה הענייה והרגע המכריע

יום אחד הגיעה ילדה ענייה עם עוף ביד אל הרב, שיפסוק אם הוא כשר בגלל שאלת כשרות שהתעוררה לגביו. הרב הביט בעוף ופסק שהעוף טרף. כשהילדה שמעה את הפסק, היא מיד פרצה בבכי. היא חיכתה שבועיים כדי שאמה תבשל עוף בערב שבת וחלמה לטעום ממנו.

הילדה לקחה את העוף כשהיא ממררת בבכי בחזרה הביתה. בדרך הבחינה בחדר שבו יושב "המנקר המנודה" עליו שמעה מהילדים בשכונה. היא נכנסה פנימה לראותו כשדמעות על פניה. הט״ז שם לב לעוני שבבגדיה ולעוף שבידה, וכששמע את השאלה שהתעוררה בעוף, לקח את העוף, הסתכל עליו, פנה לילדה ואמר לה: "לכי לרב ואמרי לו שיעיין בספר 'טורי זהב' - שם ימצא שהעוף כשר!"

הילדה רצה עם העוף אל הרב ואמרה לו את שאמר לה "המנקר". הרב בדק, הבין שטעה ופסק: "העוף כשר למהדרין!"

הגילוי והלקח

ברגע שהילדה יצאה, הבין הרב כי 'המנודה' הוא תלמיד חכם והלך לבקש ממנו סליחה ומחילה. לא נותרה לט״ז ברירה והוא גילה כי הוא הט״ז בעצמו ובכבודו.

לשאלת תלמידו מדוע חשף את זהותו וביטל את תכניתו לעשיית תיקון לכלל ישראל, השיב הט״ז: "הגעתי למסקנה כי לא שווה כל עבודת השם בהסתר וצנעה מול דמעותיה של ילדה קטנה".

מסיפור זה ניתן לראות מה היה מוכן הט״ז להקריב רק כדי למנוע דמעותיה של ילדה קטנה חפה מפשע.