יהונתן רוזנק
אותם הימים (לפני עשור בערך) לימדתי בישיבת מקור חיים.
בערב הכינו התלמידים הפתעה מאולתרת לרבם, ראש הישיבה שיבל״ט, הרב דב זינגר, טיש לכבוד יום הולדתו.
הטיש יוצא לדרך ושמועה פרחה בין התלמידים: "הרב עדין בדרך". ידיעה שמקפיצה את ערכו של האירוע המאולתר עשרת מונים.
לאחר כחצי שעה הדלת נפתחת ודמותו השפופה מפציעה, עיניים ילדיות, משובצות בפני הישיש החי כל כך, הבוער, הזה.
הוא עובר בין התלמידים ואנשי הצוות, דיבורים, לחיצות ידיים. . . והתלמידים בשירה סוחפת: "אימתי קא אתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" (שיר על ביאת משיח, מתוך חלומו של הבעש״ט).
הרב עדין מתיישב על יד הרב דב והשירה אט אט שוכחת. כעת הוא פונה אל התלמידים בחדות צינית אופיינית: "אני לא מבין, מה יש לכם עם המשיח הזה?" על מה בדיוק אתם מטרידים אותו כל-כך?"
הלם. שקט.
התלמידים לא מבינים מה הרב רוצה מהם.
משיח זה משיח. זה טוב ורוצים שהוא יבוא. לא? ?
אמיץ בקהל מתחיל לגמגם: "הרב, אממ, אנחנו רוצים שכל ארץ ישראל תהיה שלנו לא?".
הרב עדין מביט בחיוך: "אתה רוצה את כל הארץ? עכשיו? ומה תעשה איתה? אתה יודע כמה שטחים לא מיושבים יש לנו היום בארץ? מי ישמור על כל השטח? אתה תלך לגור שם עם אוהל וחמור?"
שקט.
עוד אמיץ בקהל: "הרב, אממ, אני רוצה שמישהו יאהב אותי, באמת."
הרב עדין מביט בו בחום אוהב ושואל: "בן כמה אתה?"
הוא עונה: "16".
"נו. עוד שנתיים. . . (פרץ צחוק של כולם), ועד אז תקנה כלב. . ." (עוד פרץ).
היו שם עוד כמה נסיונות לרצות את הרב אך הוא נפנף את כולם: "מה הקשר למשיח?" הוא אמר, "אל תטרידו אותו עם הגחמות הללו".
"נו הרב, אז מה יעשה המשיח?" שאל תלמיד.
הרב התכנס לרגע אל עצמו: "ומחה ה' דמעה מעל כל פנים" - המשיח ינגב דמעות. הוא יגש לכל יהודי ויוריד לו לרגע את הפעקלעך מהכתפיים. ינגב לנו לרגע קט את הדמעות. ואז הכל יראה אחרת. . .".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה