מידת הוותרנות באר הפרשה כי תשא תשע״ו

בס''ד

בספר 'משנת יוסף'. להגאון רבי יוסף ליברמן שליט״א מביא מעשה ששמע ממגידי אמת, שבעיר קראקא (=בפולין) התגורר עשיר אחד שבכל אשר שלח ידיו הצליח למעלה מדרך הטבע, והיה הדבר לפלא בפי כל איך זכה יהודי זה להצלחה גדולה כל כך, וביותר רבתה הפליאה כשזכה להשתדך עם המרא דאתרא הגאון רבי שמעון סופר בנו של מרן ה׳חתם סופר' זי״ע. בסעודת החתונה ישב אחד מרבני העיר לצידו של העשיר המחותן, וביקש ממנו שיגלה לו סודו, פתח האיש וסיפר שבבואו בברית האירוסין הבטיח לו חותנו נדוניא גדולה כמנהג בעלי בתים חשובים, ואכן חותנו קיים ומילא את כל התחייביותיו, ויהי בשבת הראשונה אחרי החתונה הגיע עם ב״ב לאכול סעודת שבת אצל חותנו, והבחין שעל השלחן עומדים פמוטות של חרס, אף השולחן עצמו רעוע ואינו עומד יציב, ואילו המיטות ישנות ואינן ראויות, ומשתמה בפני זוגתו על כך, סיפרה לו, שהוריו נתנו להם את כל רכושם כדי לקיים את מה שהבטיח, ובלית ברירה משתמשים המה בכלים ישנים ורעועים, ויהי כשמעו כי כן, אמר לה לא תהיה כן בישראל בשום אופן, ובמוצאי שבת יחזיר להוריה את כל הנדוניה עד החפץ האחרון, וכן עשה תיכף בצאת השבת.

ביום ראשון לווה מאחד מידידיו סכום כסף של עשרים אלף רובל, ממחציתו קנה רהיטים ושאר כלי הבית ומהמחצית שנשארה לו יצא לשוק כדי לשלוח ידיו במסחר, ויהי בכניסתו לשוק ניגש אליו סוחר גדול והציע לו לקנות עסק בעשרת אלפים רובל, ולאחר בדיקה וחקירה החליט לקנותו, ואכן עסק זה הצליח עד מאד ובתוך זמן קצר התעשר עושר רב. ומסיים המחבר (הרב ליברמן) וכותב ואני בספר זה אינני מספר מעשיות, אבל מעובדא זו ישמע חכם ויוסיף לקח, וישמור לא רק על פמוטות חפצי חמיו, כי אם גם על לבו, טוב עין הוא יבורך. ומכאן, ילמד כל אחד לוותר משלו – אף שה׳צדק' עמו, שהרי במעשה זה התחייב חותנו לתת נדוניא ביד רחבה וברוח נדיבה, והיה עליו לקיים מה שהבטיח, ומ״מ אם היה החתן עומד על שלו ומחזיק אצלו את החפצים שקיבל היה נשאר במצבו זה עד סוף ימיו וקל וחומר שלא היה זוכה להיות מחותן של גדול הדור הגר״ש סופר, אמור מעתה שרק על ידי הוויתור הרוויח בכפל כפלים עד בלי די, כי המעביר על מידותיו מרוויח בשני עולמות, לא רק בעולם הבא אלא אף בעולם הזה אוכל מפירותיהן.