סיפור על מידת הענוה של רבי אריה לוין

בס''ד

ענוים! הגיע זמן גאולתכם!

על מידת הענוה של רבי אריה לוין זצ''ל:

בנו של רבי אריה לוין הגאון רבי חיים יעקב לוין זצ''ל רבה של פרדס חנה אומר: תמיד ניסיתי למצוא את שורש מידותיו של אבא. שאלתי את עצמי במה זכה להערצה כה רבה שרבים וכן גדולים לא זכו לה, מה השורש לכל פעולותיו לאישיותו? עד שירדתי לעומקו של דבר: מידה אחת היתה לו לאבא זצ''ל, והיא שורש וגם כתר למעשיו הטובים. היתה זו מידת הענוה שהצטיין בה למעלה מבינת אנוש. [איש צדיק היה עמ' 48].

רבי אריה לוין היה גדול בתורה אך הסתיר את עצמו בגלל מידת ענוותנותו ועל כך יעיד הסיפור הבא:

משך שלוש שנים היה הולך מדי לילה למחותנו המקובל רבי שלמה אלישיב זצ''ל בעל ''לשם שבו ואחלמה'' [סבו של הגאון הרב אלישיב שליט''א]. קור רוח וגשם לא מנעו בעדו מלכת. הוא בילה במחיצתו שעות שלמות. מספר בנו הגאון רבי חיים יעקב:"פעמים אחדות אף נלוותי אליו, הם נכנסו פנימה, ואילו אני שהייתי צעיר לימים המתנתי במסדרון כשעתיים. בשובנו הביתה שאלתי לאבי: 'מה למדתם?' השיב לי:' הגאון הקדוש למד והתעמק בספרים הקדושים ואילו אני עמדתי לידו החזקתי הנר בידי, הגשתי לו ספר שהיה נצרך. . ואני יודע על מה מגיעה לי זכות שכזאת, לשמש את האיש הקדוש הזה. . .' – יותר לא שאלתיו. תשובתו התאימה לדרכו בחיים להסתיר את עצמו''.

[איש צדיק היה עמ' 51].

ילקוט שמעוני ישעיהו ס' רמז תצ''ט: בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזורח. . .

* סיפור על הרב חרל''פ: תלמידו הגדול של מרן הרב קוק זצ''ל היה מיקירי ירושלים הגאון הרב יעקב משה חרל''פ זצ''ל, והוא עמד בראש ישיבת מרכז הרב אחרי פטירתו של מרן הרב קוק. כל כך חביב היה הרב חרל״פ על מרן הרב קוק, עד שלפי עדותו של הרב צבי יהודה קוק זצ''ל, מילותיו האחרונות של מרן הרב קוק בזה העולם היו: "ר' יעקב משה. . ."[שמו הפרטי של הרב חרל''פ]. לרב חרל''פ היו הנהגות מיוחדות בחג הסוכות ועל אחת מהן נספר כאן. הרב חרל״פ היה מדקדק לשבת בסוכה ברציפות כל שבעת ימי החג, ואף לבית הכנסת לא היה יוצא. מניין היה לו בסוכה יום יום. ורק שתי פעמים היה יוצא מן הסוכה, פעם אחת לתפילה על יד הכותל המערבי, לקיים מצוות עלייה לרגל, ופעם שנייה להקביל פני רבו מרן הרב קוק בסוכתו. ושאלו אותו: מדוע אין הוא מצרף את שני הדברים הולך לכותל המערבי לתפילה ומשם לרב קוק? והרי על ידי זה ימעט את הליכתו בחוץ ושהייתו מחוץ לסוכה? והשיב: כל עיקר מצוות קבלת פני הרב ברגל הוא עניין של הבעת הכבוד של התלמיד לרבו, ואם תיעשה מצווה זו כטפלה למצווה אחרת [=להתפלל בכותל], יהיה בזה משום מיעוט יחס הכבוד לרב. ולכן כל צעד להקבלת פני הרב חייב להיות מיוחד כולו לקיום המצווה הנעלה הזו (בשדה הראי״ה ע' 339).