הרצון של התורה: ר' אלחנן כותב בקובץ שיעורים, דברי סופרים אות נ״ג, על הפסוק בירמיהו פרק י״ט – אשר לא צויתי ולא דברתי, לא עלתה על לבי. ובתרגום – לא פקדית דאוריתא ולא שלחית ביד עבדיי נבייא, ולא רעוא קדמי", הרי ג' גדרי המצוות: דאורייתא, דרבנן, ורצון ד'.
כלומר יש את פסק ההלכה אך יש את רצון ד'. האם ד' רוצה את הפסק הזה? נכון שמצאת מקור, אך ד' לא רוצה זאת. זו לא המגמה של התורה. יש טעמי מצוות שהם לא משנים את ההלכה, אך יש את גדר המצווה. מה כתוב במצווה הזאת, מה רצון ד' (מפי מו״ר הרב אשר וייס שליט״א, הודפס באריכות בספרו 'מנחת אשר', דברים, סימן נ״א.).
הובאה שאלה (כך סיפר ש. ז. שרגאי, מובא בספר "איגרות שלמה זלמן שרגאי", עמ' 345) לפני מרן הרב קוק האם צריך להעדיף עבודה עברית: "בשנת תרפ״ט העמידו פועלים יהודיים בארץ ישראל משמרות על יד הפרדסים העבריים בכפר סבא. הרב קוק זצ״ל[23] היה אז חולה וביקש מהרבנים הראשיים של תל אביב, הרב אהרונסון והרב עוזיאל זצ״ל, שגם הם ייצאו לכפר סבא להשתתף במשרות, וכך עשו.
רב גדול אחד בארץ, שדעתו לא היתה נוחה מעמדתו של הרב קוק זצ״ל, פנה לאחד הגאונים בליטא ושאל לדעתו מבחינת ההלכה. הגאון הנ״ל ענה שמבחינת ההלכה אי אפשר להכריח יהודים לשלם בעד עבודה עברית פי ארבעה ממחיר העבודה הערבית. הרב שקיבל את התשובה מסר אותה לידי. אני העתקתיה ונכנסתי להרב קוק זצ״ל והראיתי לו את התשובה.
הרב קוק זצ״ל עבר על התשובה פעם פעמיים והתחיל לבכות. אחרי כמה רגעים אמר כשדמעותיו חונקות אותו: "אמנם נכון, הגאון הנ״ל יודע מה שכתוב בתורה ומהי ההלכה, אולם יש גם צורך לדעת מה רוצה התורה ומה רוצה ההלכה. התורה וההלכה רוצות שיהודים יעלו לארץ ישראל, ושארץ ישראל תתיישב על ידי יהודים, ואם היהודים בארץ יעסיקו בעבודה ערבים – לא יהיה ליהודים העולים לכאן ממה להתפרנס, ולא יוכלו לעלות, והארץ תשאר שממה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה