סיפור
מי שטרח בערב שבת [=בעולם הזה] יאכל בשבת [=בעולם הבא]
מעשה בליל חורף אחד, שהרב חיים מצאנז שהיה הרב העיר ברודי ישב ועסק בתורה. בחוץ היה ליל סופה וסערה, שלג וכפור. פתאום הוא שמע קול אדם דופק בחלון ומבקש כי יכניסוהו לתוך הבית. רבי חיים מיהר ופתח את הדלת ולתוך ביתו נכנס יהודי אחד, מכוסה שלג וכולו רועד מקור.
הושיב אותו רבי חיים ליד התנור, וגם הביא לו כוס תה כדי להתחמם. אחר כך הזמין אותו לאכול וגם הציע לו את המיטה כדי שישכב וינוח.
האורח שידע מיהו הרב הגדול שעושה עמו חסד התנצל בפניו שהוא מבטל אותו מלימוד תורה ואמר: אני מצטער שאני גורם לרב ביטול תורה, אך בגלל העסקים שלי עברתי כאן והתכוונתי להמשיך, אך בדרך אחז אותי קור נורא, וכיון שלא ראיתי אור בכל העיר, פניתי לביתו של הרב בו האור דולק, ואני מצטער שהרב טורח יותר מדי כדי לטפל בי.
השיב לו הרב, לא רק בשבילך אני טורח אלא אני טורח בשביל העולם הבא.
שאל האורח את הרב, ומה איתי האם אני אזכה לחיי העולם הבא? מהעולם הזה כמעט ואינני נהנה כלום, כל ימי אני טרוד במסחר, אני נוסע ממקום למקום ואין לי מנוחה.
השיב לו הרב: אם מהעולם הזה שאתה כל כך תורה בשבילו אתה לא נהנה, כיצד תהיה בן העולם הבא כאשר אני לא טורח בשביל העולם הבא כלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה