בס''ד
מידת התמימות של יהודי הצילה את כל העיירה
מדי שנה בשנה בשבת פרשת פרה היה הרה״ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זי״ע מספר בשם הרה״ק ה 'חוזה ' מלובלין זי״ע, נוהגים היו הכומרים הנוצרים הרשעים לערוך מידי פעם 'וויכוחים ' עם היהודים ברבים, להוכיח שהצדק עם דתם עפ "ל, ועל ידי זה היו מכריחים אותם לקבל עליהם את דתם ח״ו. פעם בא כומר רשע אל אחד הכפרים, הלה קיבל רשות משרי המדינה לערוך ויכוח כזה עם היהודים, והמנצח – מאיזה צד שיהיה, מותר לו לזרוק ולהטביע את המנוצח לים. בקרב יהודי הכפר שררו פחד ורעדה, בהיותם 'פשוטי עם', ולא היה ביניהם חכם וזקן שיוכל לנצח רשע ערום זה, בלית ברירה תפסו אומנות אבותם בידם, ושפכו תפילות לפני אדון הכל שיושיע אותם מצרתם. ויהי בהתקרב מועד הוויכוח החלו לחפש אחר יהודי שיסכים לעמוד לפני הכומר, והנה ניגש החייט שהיה יהודי פשוט מאד והציע עצמו לערוך את הויכוח, בהיותו סמוך ובטוח בה ' האלוקים שבוודאי יושיעם מצפרני הרשע. כשראה הכומר את פני החייט סבר שהיהודים לועגים לו בידעו שהלה יודע אך בקושי קרוא וכתוב, לכן הציע שהחייט ישאל תחילה איזו שאלה והוא יענה לו (בהיותו בטוח שמחמת תמימותו תהא עצם שאלתו ללעג ולקלס בעיני השומעים), מיד פתח החייט ושאל את הכומר בתמימות, מה פירוש המילים 'איני יודע', השיב לו 'ניע ויעם' (איני יודע, בשפה המדוברת בפולין), או אז זעק החייט בהתרגשות שהוא ניצח את הכומר שהרי הודה מעצמו שאינו יודע לענות על שאלתו, ואף הגויים לא הבינו לשון הקודש ולכן לא הבינו את תוכן שאלתו, אלא ברגע ששמעו את הכומר שהוא מודה על האמת ועונה 'ניע ויעם ' זרקוהו תיכף לים. אנשי הכפר הודו ושבחו להקב״ה על גודל הנס שעשה עמהם בדרך פלא, ואחר כן שאלו את החייט מדוע בחר לשאול שאלה זאת לאותו רשע, השיב החייט בתמימות שראה בחומש ה׳עברי-טייטש ' (פירוש בשפת האידיש) וראה שעל התיבות 'איני יודע' כותב ומפרש - איך ווייס נישט (איני יודע ), 'הבנתי שאם מחבר ספר ה׳טייטש הקדוש' לא ידע פירושם של תיבות 'איני יודע ' - איך ידע הערל הטמא הזה פירושם '. ואף שהחייט הזה היה פתי וכסיל, אולם ה׳חוזה' למד מזה לימוד נפלא, שהמאמין בפשיטות ואומר על כל דבר 'איני יודע ' – אינני נצרך לדעת ולהבין דרכי ה' ינצל מכל פגע. ותמימות זו צריכה להיות בשלימות וללא שום פגם, כמו שאמרו צדיקי קמאי, דאף דבתמימות הפרה אדומה קיימא לן (פרה ב ה ) ששערה אחת שחורה אינה פוסלת ואכתי בכלל 'תמימה ' היא (ורק שתי שערות פוסלות אותה ), אבל במצוות 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך ' פוסלת אפילו שערה אחת, כי האמונה בחי עולמים צריכה להיות בשלימות ללא שום פגם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה