טוביה הטוב והגיבור

טוביה הטוב והגיבור

'עדיף לי עוד יהודי אחד חי מאשר עשרה גרמנים מתים'. חזר ושינן טוביה ביילסקי לאנשיו הלוחמים במחנה ביילסקי

טוביה נולד במערב ביילרוסיה. למשפחה דתית השלישי מבין 12 ילדים.

כשפלשו הגרמנים לרוסיה בקיץ תש״א (יוני 41) נמנו האחים ביילסקי עם אנשי המיעוט שסירבו להיכלא בגטו נובוגרודק.

כשהחלה האקציה בגטו, שבמהלכה נרצחו בני משפחתם, הם הבינו כי ההשמדה ההמונית בפתח. והחליטו לברוח ליערות ומשם להאבק בגרמנים.

ראשון הבורחים היה עשהאל שהיה צעיר מטוביה בשש שנים יחד עם שני אחים נוספים זוס ואהרון אליהם התקבצו 13 איש. טוביה הצטרף אליהם וביחד בנו את גדוד הפרטיזנים.

טוביה נבחר למפקד, והחל לשכנע את יושבי הגטאות שבסביבה להצטרף לקבוצתו. ומאות נהרו למחנהו, וגדוד הפרטיזנים שלו גדל מיום ליום.

גדודו לא היה גדוד פרטיזנים רגיל, אלא קהילה יהודית ביער, ובה בית-כנסת, בית-דין, סדנאות, בית-ספר, מרפאה.

ביילסקי וחייליו שיתפו פעולה עם גדודי פרטיזנים, העלו באש שדות תבואה שהיו מיועדים לגרמנים.

בעקבות כך הגדוד של ביילסיקי הפך למטרה של הגרמנים. הגרמנים החלו לרדוף ולסגר על המחנה.

טוביה הקדים את הגרמנים בכמה צעדים והעביר את המחנה במשך מספר שבועות דרך נהרות וביצות ליער אחר.

ניצולי מחנה ביילסקי מעידים כי טוביה היה לדמות כריזמטית שכולם העריצו וכיבדו אותו.

בסוף המלחמה מנה מחנה ביילסקי כ 1, 200 איש. לאחר המלחמה אהרון טוביה וזוס עלו לארץ וטוביה השתתף בקרבות מלחמת השחרור. לאחר מכן היגרו לאמריקה.

אברהם ויינר שעבד צמוד לטוביה אמר:

"טוביה היה מלא על גדותיו כאב לאומי ואהבה לאומית ליהודים. להצלתם הוא הקדיש את נשמתו, את מוחו ואת כל מאודו"

בט״ו סיוון תשמ״ז (12. 6. 87) החזיר טוביה את נשמתו הגיבורה. שנה לאחר פטירתו גופתו הועלתה ארצה ונקבר בהר המנוחות בטקס צבאי מלא.