גבורה בצה״ל

[20: 57, 5/1/2017]

"אל המוות הישרנו מבט – והוא השפיל את עיניו. כי כיהודים נלחמנו, על חיינו נלחמנו ובזעם נלחמנו. רעיי הלוחמים, אתם עצמכם לא ידעתם את הוד גבורתכם. וכשראיתי השריונים נחדרים ועולים באש, והאנשים – אתם – ממשיכים מתוכם במלחמה, ידעתי כי האיש הוא הפלדה, והשריון – מתכת בלבד (…) במלחמה זו, הניצחון כולו שלכם, חיזקו ואמצו ותחזקנה ידיכם, אחיי גיבורי התהילה

http: //www. gvura. org/c1002-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94

[20: 59, 5/1/2017]

אמנון ליפקין שחק

אמנון ליפקין שחק. גיבור ורמטכ״ל | צילום: אתר צה״ל

החייל השני, והיחיד מלבד לדיז׳נסקי, שזכה בעיטור העוז פעמיים. פעם אחת על מבצע בכפר נגד ערפאת, פעם נוספת הייתה בפעולה בנחיתות מספרית והיתקלויות רבות, שכמובן הסתיימה בהצלחה יחסית. העיטור הראשון התקבל בגין פעולה ב-21 למרץ 1968. אז, בהיותו סרן, פקד ליפקין שחק על כוח שהותקף מאסיבית על ידי טנקים וטילי אויב. למרות זאת, המשיך בלחימה וחילץ מספר נפגעים בקור רוח. המבצע השני התקיים באפריל 73 ונקרא "אביב נעורים". שם שימש כמפקד כוח צנחנים. הוא וחייליו הגיעו ליעד התקיפה בלבנון על ידי רכבים של אנשי מוסד. שניים מחייליו נורו למוות על ידי השומרים במקום לאחר שהותקלו מאחור. למרות הסיבוכים, ולמרות עשרות מחבלים שמנגד, הוא וחייליו המשיכו והצליחו להטמין מטעני נפץ ובתוך כך להשמיד את הבניין, וזאת תוך קרבות פנים מול פנים. על כך קיבל את העיטור השני.

[21: 00, 5/1/2017]

בניה ריין

בניה ריין. דוגמא אישית | צילום: האתר לזכרו של בניה ריין

ריין היה מ״פ שריון בגדוד "שלח". ב-4 באוגוסט 2006, במהלך התקדמות לכיוון הכפר א-טייבה, נתקע צוות הנדסה בגלל בעיית חימושית. בניה ז״ל וצוותו קפצו אליהם וחילצו אותם משם ולמעשה הצילו את חייהם, שכן רגעים ספורים לאחר החילוץ רכבו של צוות ההנדסה נורה על ידי טיל נ״ט. ב-12 באוגוסט, בחרבת אל כסיף, במהלך פעולת חילוץ נוספת, נפגע הטנק של ריין. הוא וכל חייליו נהרגו במקום. בניה ריין התנדב להילחם במלחמת לבנון השנייה, ולא במסגרת תפקיד שחייב אותו לכך. בכך, וגם במעשיו במהלך המלחמה, הפגין רוח לחימה ודוגמא אישית של קצין מן השורה הראשונה. על כך זכה לצל״ש מאלוף פיקוד המרכז.

[21: 01, 5/1/2017]

רועי קליין

רועי קליין. קפץ על הרימון | צילום: אתר צה״ל

אחד מגיבורי מלחמת לבנון השנייה, שסיפורו מספר את סיפור ההקרבה הנעלה ביותר שאפשר לספר. ב-26 ביולי 2006 נפל קליין בקרב עם עוד שבעה מחייליו, כאשר זינק על רימון כדי להציל חיי חיילים נוספים. הוא עשה זאת תוך קריאת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". מכריו מספרים שכשראה את הרימון מתגלגל לכיוון הכוח עליו פיקד, עשה את המעשה מתוך הכרה והבנה מלאה של ההשלכות שלו. אחרי מותו הוענק לו, על מעשה זה, עיטור העוז. מספרים עליו שמעבר לכך שהיה צנוע וישר גם היה לוחם ללא חת, ועל כך אפשר ללמוד היטב ממעשיו. הוא נקבר בהר הרצל ביום הולדתו.

[21: 01, 5/1/2017]

שאול ורדי

שאול ורדי. לא נטש למרות הפציעה | צילום: יד לשריון

לוחם מן השורה, שבמלחמת ששת הימים איבד את הראייה ולמרות זאת המשיך להילחם. ב-9 ביוני 1967, במהלך קרב ברמת הגולן, שירת סמל ורדי כמפקד טנק. במהלך הלחימה הוא נפצע בפניו ולכן איבד את כושר הראייה שלו. הסיבה לאומץ מעורר ההערכה שלו היא שהוא לא נטש את הטנק למרות אובדן הראייה והכאב. כעבור זמן קצר חזר כושר הראייה שלו באופן חלקי בלבד, והוא המשיך להסתער על כוחות האויב. בהמשך הקרב הטנק שלו נפגע פעם נוספת והוא נפצע, אך למרות הפגיעה הצליח לסייע בחילוץ חברים פצועים. לאחר מכן השתתף בתקיפה של קבוצת בתים וסייע בטיהור השטח. על כך זכה בעיטור הגבורה, אותו קיבל ממשה דיין.

[21: 01, 5/1/2017]

צבי גרינגולד

צבי גרינגולד. אחד מול רבים | צילום: אתר הגבורה

פיקד על צוות של שלושה טנקים ביום כיפור, כאשר שניים מהם נפגעו בתחילת הקרב. למרות נתוני הפתיחה הגרועים, גרינגולד עבר לטנק אחר והמשיך להילחם מול רבים ממנו – זאת, אחרי שבכלל לא היה אמור להילחם בגלל שהיה במעבר בין תפקידים (עם תחילת הקרבות הוא חזר ליחידתו הקודמת בגולן). לאחר האובדן של שני הטנקים גרינגולד נשאר לבד מול הכוחות הסורים באזור, כאשר בקשר קראו לו "כוח צביקה", מה שגרם לסורים המאזינים לחשוב שמדובר בכוח גדול יותר. בהמשך הצטרפה אליו יחידת מילואים לעזור לו, והוא – ללא קשר לכך כמובן – גם נפצע. למרות הפציעה עבר גרינגולד לטנק אחר עליו לקח פיקוד, וגם בלילה, ובבוקר שאחריו, בלם כמעט לבדו את הכוחות הסורים. לאחר הלחימה הוא פונה לבית חולים, וחזר לשטח אחרי שקיבל טיפול. על כך הוענק לו עיטור הגבורה.

[21: 01, 5/1/2017]

צפו בסיפורים המעניינים של 29. 3 לאורך השנים

אביגדור קהלני. גיבור ישראל

אומרים שהגבורה של קהלני כנראה שהצילה את המדינה. סא״ל קהלני פיקד על גדוד טנקים בקרבות ברמת הגולן ביום כיפור. לאחר פגיעות בטנקים הוא נשאר עם כמה טנקים בודדים מול סורים רבים והחל בעיקשות להשמיד אותם. בשלב הראשון, הוא השמיד ארבעה טנקים סוריים בהם נתקל במרחק קרוב (עשרות מטרים). הכוחות הישראלים כבר ספגו בשלב זה אבידות רבות. קהלני איגד וארגן את הטנקים באזור, ועודד אותם ממצב השבירה בו היו. אחרי שאיגד אותם – הסתער ביחד עם מפקד נוסף על הסורים. לאחר שהסורים כבר השיגו עמדות שליטה, עם כוחות רבים יותר, השתלט מחדש על עמדות מפתח ברמת הגולן, זאת מול עשרות טנקים. על כך קיבל את עיטור הגבורה.

http: //www. yadlashiryon. com/show_item. asp? levelId=63848