קראתי פעם סיפור נפלא בספר "תולדות מנחם". ספר שכתב נכדו של חכם מנחם מנשה זצוק״ל, ושם הוא מספר מה שאירע אצל זקנו:
חכם מנחם מנשה, היה מקהיל את המון העם הפשוטים, ודורש לפניהם בדברי תורה, אגדה מוסר והלכה. אחד ממשתתפי השיעור היה יהודי זקן, שהיה כמעט בגדר עם-הארץ. הוא היה בא ויושב בשיעורים, שותה תה, ומקשיב לדברי התורה.
ביום מן הימים הסתלק היהודי הזקן, ולאחר כמה ימים מפטירתו בא בחלום אל חכם מנחם מנשה. בבוקר, סיפר חכם מנחם מנשה למשתתפי השיעור את אשר אמר לו היהודי בחלום. וכך סיפר:
היהודי בא אלי, ואמר לי: חכם מנחם, דע לך ש-3 ימים לפני פטירתי מן העולם, ישבתי בשיעור שלך, ודיברת על כך שכשאוכלים לחם צריכים לטבול את פרוסת הלחם במלח, ואמרת בשם המקובלים, שצריכים לטבול את הלחם במלח ג' פעמים, ולכוון להמתיק על ידי זה את הדינים.
[וככתוב בכתבי האריז״ל: "אַחַר שֶׁתִּבְצַע הַלֶּחֶם צָרִיךְ לִטְבֹּל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בְּמֶלַח, וּתְכַוֵּן כִּי לֶחֶם וּמֶלַח אוֹתִיּוֹת שָׁווֹת, אֲבָל הַשִּׁנּוּי הַנִּמְצָא בָּהֶם כִּי הַלֶּחֶם רוֹמֵז אֶל ג' הֲוָיוֹת שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא לֶחֶם וְהוּא סוֹד ג' חֲסָדִים שֶׁבַּיְסוֹד הַנּוֹדָעִים, וּמֶלַח הוּא ג' הֲוָיוֹת שֶׁל הַגְּבוּרוֹת שֶׁבַּיְסוֹד הַנִמְתָּקוֹת כַּנּוֹדָע. וּתְכַוֵּן לְמַתֵּק הַג' גְּבוּרוֹת עַל יְדֵי הַחֲסָדִים עַל יְדֵי טִבּוּל זֶה, כִּי כָּל מֶלַח הוּא קְצָת מְרִירוּת וְדִין" (שער המצות - פרשת עקב). והובא גם במשנה ברורה: "וְכָתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים לִטְבֹּל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בְּמֶלַח ג' פְּעָמִים" (משנ״ב סימן קס״ז ס״ק ל״ג)].
כששמעתי את זה בשיעור, נכנסו הדברים לליבי, והתחלתי לנהוג כן. לא הספקתי לנהוג כן הרבה פעמים, כי לאחר 3 ימים הסתלקתי מן העולם. אך מה אומר לך: אין לי מילים לתאר לך כמה עזרו לי 3 ימים אלו שבהם הטבלתי את הלחם במלח! כשבאתי לעולם העליון, נוכחתי לראות כמה דינים נמתקו מעלי, וכמה עונשים וגזירות חסכתי, בכך שטבלתי את הלחם במלח. . .
הסיפור הזה אין בו שום חידוש לכאורה. שהרי הדברים כתובים בפירוש בכתבי האריז״ל, ואין אנו צריכים שיהודי זקן יאשר לנו את הדברים בחלום הלילה. . .
אך בכל זאת, סיפור זה מעורר בנו את האמונה, שנתחיל לקלוט ולהבין עד כמה גדולה התועלת וההשפעה של כל דבר קטן בעבודת ה'.
יהודי פשוט יושב לו בביתו במטבח, ואוכל לחם, כשלפני אכילתו הוא מטביל את הלחם במלח ג' פעמים. הוא לא שומע שם במטבח שום פיצוצים או קולות מפחידים, אך לאמיתו של דבר קורים עכשיו דברים עצומים: נמתקים דינים!
*
וטבילת הלחם במלח, לא ללמד על עצמה יצאה, אלא ללמד על הכלל כולו יצאה:
כל תזוזה קטנה בעבודת ה' – שווה מיליונים!
שכן, כך לימדנו רבינו הקדוש:
"שֶׁכָּל כָּךְ יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה קְטַנָּה שֶׁאָדָם מַעֲתִּיק עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִחוּט הַשַּׂעֲרָה, עַד שֶּׁאֵין כְּדַאי נֶגֶד זֶה כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים עוֹלָמוֹת וּפַרְסָאוֹת!" (סיפורי מעשיות, שיחות שאחר המעשיות).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה