בס''ד
כששהה הגאון גאב״ד טשעבין זצ״ל בעמק הבכא בגלות סיביר, יצא פעם ביער עבות כדי לומר 'קבלת שבת' מתוך מסירות נפש בכפור הנורא, באותה שעה נזכר בפירושו של הרה "ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי״ע בפסוק שאומרים בקבלת שבת (תהלים כ''ט ח) קול ה' יחיל מדבר, יחיל ה' מדבר קדש ', ד׳יחיל ' הוא מלשון (תהלים ל''א כה) המייחלים לחסדו', דהיינו שמייחל ומצפה לחסדי ה '. והנה אמרו חז״ל (מובא ברש''י ישעיה מ׳ב, תוס' פסחים צ''ד א ד''ה כל) עולם שליש מדבר, שליש ים, שליש ישוב', ומילתא דשכיחא שב׳שליש ישוב' נשמע קול שבחו של הבורא, וכן ב׳שליש ים ' - כשיורדי הים באניות מודים להקב״ה על חסד ָ ו ונפלאותיו לבני אדם. אבל ב׳שליש מדבר' – הרי אין מי שיקדש שם שם שמים, שהרי אינו מקום ישוב אלא מקום סכנה של חיות וליסטים, והיינו דכתיב 'קול ה ' יחיל מדבר' - שהמדבר מצפה ומייחל שישמע בו קול שבחיו של הקב״ה, ולא עוד אלא 'יחיל ה' מדבר קדש ' - שכביכול אף הבורא כל עולמים מצפה שיאמרו דיבורי קדושה בארץ ציה וערבה, וכשנזכר הגאון מטשעבין במאמר זה התחזק על משמרתו כשהוא עומד באותו 'מדבר', ואמר המזמורים ברחימו ודחילו ובהתלהבות דקדושה. לימים הוסיף ואמר, דידוע שבכל דבר יש עולם שנה נפש, והכי נמי יש מדבר כפשוטו שהוא בבחינת 'עולם ' - והיינו מקום שמם שלא עובר שם איש, אך יש גם מדבר בבחינת 'שנה ', אלו ימים ְִָ שאין לאדם חשק לעבוד את קונו, וכן ב׳נפש ' - אלו אנשים הפחותים במדרגתם וקשה להם להתחזק ברוחם ולעשות רצון קונם וחפץ צורם בשמחה וחדוה, גם עליהם הוא אומר 'קול ה' יחיל מדבר, יחיל ה' מדבר קדש ' - שהקב״ה חפץ לשמוע ממנו את קול ה ' בפרט בעת כזאת. כי כאשר מצבו מאיר ומרומם אין חידוש במה שהוא משבח את השי״ת, ואדרבה דוקא מתוך החשכות וההסתר עליו לרון שיר ושבח לבורא כל עולמים, והוא חשוב עד מאד לפני הבורא. (באר הפרשה מקץ תשע''ז)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה