פקודה ברשת הקשר - סיפורה של פלוגת שריון במלחמת שלום הגליל
הייתה זאת שעת אחר הצהרים, הרגיעה היחסית אפשרה את פינוי הפצועים. לרגעים, השתררה בזירת - הקרב דומיה מוזרה, שלא הופרעה אפילו בצרורות נק״ל. סמל אורי סלען, מפקד מחלקה בפלוגה, פנה לפתע למשה קרביץ - ברשת הקשר, אשר לה האזין גדוד "סופה" כולו - והודיע לו, כי הטען שלו, משה זליקוביץ, מבקש לשאת תפילה בקשר.
"זה היה קצת מוזר. כי בקשר אתה רגיל לדבר בקיצור, במינימום מילים. תפילה בקשר? - איזה טרוף! היה קשה לי לתת לו אישור. ביקשתי מהסמ״פ."
ותשובת קרביץ: "הייתי צריך את הרשתות. המצב לא היה פשוט. עמדתי לומר לאורי, שכל טנק יעשה את זה בנפרד, וזהו. אבל הבנתי מה התפילה הזו יכולה לעשות לחבר׳ה, לחיילים שלי. מה משמעותה עבורם.
כיוון שהיתה לי אפשרות להפסיקו באמצע, אישרתי לאורי את הבקשה, אבל שיעשה את זה מהר!" שאג קרביץ.
דקה ארוכה נשמעו ברשת פסוקי התפילה העתיקה, שנשא בימי - קדם הכהן משוח המלחמה, לפני רבבות היוצאים לקרב. ברקע נישמעו המטחים הארטילריים ובתוככי הטנקים רטטו שריריהם של הטנקיסטים ממאמץ ומהתרגשות. וברשת הקשר נישמע הקול:
" שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם. אל ירך לבבכם. אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם, להילחם לכם עם אויביכם, להושיע אתכם. . . הייה - נא עם חיילי צה״ל, שלוחי - עמך, הקרבים היום למלחמה על אויביהם. חזקנו ואמצנו, ריבה ריבנו, לחם את מלחמתנו. . . אנא ה' הושיע נא, אנא ה' הצליחה נא, הבה לנו עזרה מצר, ושווא תשועת אדם. באלוהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו."
קרביץ לא ידע את נפשו. עיניו התערפלו:
" זה היה כמו זרם מים אדיר, ששטף אותי מכפות רגלי ועד ראשי. אני הסמ״פ, עמדתי בכפת - המפקד, המום, ולא יכולתי להגיב. מושיק המשיך ללחוץ על ה׳מעד' בגלל ההתרגשות. התפילה הסתיימה, אך הקשר לא נותק.
מושיק צעק בקול: 'נו, תגידו אמן!' ושחרר את ה׳מעד', אז אמרתי 'כאן קודקוד – אמן'.
אחר כך, טנק אחרי טנק, ענו כולם: 'כאן אחד ב' - אמן! - שתיים ב' - אמן!', וכך הלאה, כאילו היה זה אישור - קבלת - פקודה."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה