סיפור לפרשת בהר הרב כהנמן לא שכח את האיכר

בס׳ד

''וכי ימוך אחיך. . . והחזקת בו''

אחת המצוות בפרשתנו היא המצוה לסייע לאדם שנחלש מבחינה כלכלית.

בבני ברק הקים הרב כהנמן זצ''ל את ישיבת פוניבז' המפורסמת. הרב כהנמן היה רב העיר וראש הישיבה בעיר פוניבז' בליטה לפני השואה. הוא הגיע לארץ כאוד מוצל מאש והקים על גבעה בבני ברק ישיבה לתפארת שמונה מאות תלמידים.

כדי לקיים כלכלית ישיבה כל כך גדולה, נטל על עצמו הרב כהנמן את העול הכספי של החזקת הישיבה, והיה נוסע ממקום למקום לאסוף תרומות לישיבה בארץ ובעולם. הרב כהנמן היה מגיע גם למקומות נידחים שם היו יהודים, למרות שידע שלא יוכל לאסוף שם כסף. היה חשוב לו לספר בכל מקום שהקב''ה לא שוכח את עם ישראל, ודואג שהתורה תמשיך בעם ישראל, גם אחרי שעולם התורה בארופה נחרב בשואה, וכמו שהבטיחה התורה בפרשת האזינו: ''כי לא תשכח [=התורה] מפי זרעו''. כמו כן היה חשוב לרב לחבר לישיבה כמה שיותר שותפים- לרעיון

של הקמת הישיבה, ולזכות אותם במצוה הגדולה של ''עץ חיים היא למחזיקים בה " [=החזקת התורה].

פעם הזדמן הרב לגבעת אולגה הסמוכה לעיר חדרה. הוא הלך לביתו של איכר שגר שם והיה ניצול שואה מעירו של הרב כהנמן פוניבז'. יהודי זה עבר את כל נוראות השואה, איבד את כל משפחתו ונשאר ערירי. כאשר הרב סיפר לו שישיבת פוניבז' מוקמת מחדש בארץ ישראל, הוא התרגש מאד ופרץ בבכי של כמה דקות עד שנרגע.

כאשר האיש נרגע ביקש הרב כהנמן מהאיש תרומה להקמת הישיבה. האיכר שוב פרץ בבכי ואמר שהוא קשה יום שבקושי מצליח לפרנס את עצמו, וזאת בגלל שיש לו סוס שמשמש אותו בעבודתו, ובנוסף לכל הקשיים שלו, הסוס שלו נפל אתמול ומת. אף על פי כן האיכר חיפש ומצא מטבע קטנה ומסר אותה לרב כהנמן.

סיפורו של האיכר נגע לליבו של הרב כהנמן והוא לא שכח אותו. לאחר כמה ימים הוא פנה לרב של פרדס חנה ונתן לו חמש לירות[=סכום כסף לא קטן בימים ההם] וביקש ממנו שידאג להעביר את הכסף לאיכר בגבעת אולגה. הרב פנה לשוחט של גבעת אולגה וביקש ממנה להיות שליח מצוה, ולהעביר את הכסף לאיכר. השוחט חיפש את האיכר ומצאו. הוא נתן לו את הכסף אך שמר למזכרת את הפתק של הרב כהנמן בו הוא מבקש להעביר חמש לירות לאיכר מגבעת אולגה סיוע לקניית סוס חדש. שנים רבות שמר השוחט את הפתק. הסיפור התפרסם כאשר נכדו של הרב של פרדס חנה זצ''ל פגש איש זקן, ששאל אותו אם הוא מכיר את מי שהיה הרב של פרדס חנה, והוא אמר לזקן שהוא הנכד של אותו רב. אז הוציא האיש הזקן את הפתק הישן ובו כתב ידו של הרב כהנמן ואמר: אני הייתי השוחט של גבעת אולגה, וזכיתי להיות שליח מצוה של הרב כהנמן להעביר כסף לאיכר עני לקנות סוס, ואת הפתק שמרתי שנים רבות למזכרת, כדי לספר לדורות הבאים עד כמה אהב ודאג הרב כהנמן לכל יהודי.