בס׳ד
מעשה בבן של מלך שיצא לתרבות רעה והתחבר לחבורה של פושעים ודבק בכל ההרגלים הרעים שלהם. כל הנסיונות לחנך ולהדריך את הילד בדרך טובה היו לשווא. המלך לא יכול היה לשאת את הבושה הגדולה שגרם לו בנו ובצר לו פנה אל טובי המחנכים והיועצים שיעזרו לו. הם הגיעו למסקנה שהדבר היחיד שיכול להציל את הבן המדרדר הוא להעלותו לספינה ולהביאו לאי מרוחק שממנו לא יוכל לשוב לארמון בכוחות עצמו, כך לבו ישבר והוא ילמד לקח.
המלך קבל את עצתם ובלב כואב שלח שליחים אשר העלו בכח את הבן לאניה שלקחה אותו לאי נדח. שם הוא הורד בכח מעל סיפון האוניה לחוף. הבן צעק וצווח ניסה להאחז בקצה האניה אך לשווא, שליחי המלך דחפו אותו החוצה, והאניה עזבה את המקום.
ישב הבן על החוף ובכה בכי מר וקונן על מר גורלו: "מי ידאג לי? מי יטפל בי? מי יסתכל עלי? ''
עוד הוא בוכה ומדבר לעצמו, והנה חלף לידו אדם זקן ושאל אותו ברחמים: "מה לך נער מדוע אתה ממרר בבכי? ". הנער סיפר לו בגילוי לב מי הוא ומה עבר עליו, והזקן השיב לו: "אל תירא אני מזמין אותך לביתי. אמנם אין זה בית מלכים, אך תוכל להיות אצלי. אתה תעבוד במשק שלי בשדה וברפת, ובתמורה תקבל אוכל ומקום ללון.
לבן המלך לא היתה ברירה, זו היתה הדרך היחידה שלו לצאת מהאי הבודד ולהגיע למקום שמישהו ידאג לו בצרתו. הוא חי בבית הזקן וסייע לו בעבודות שונות, הכיר את הסביבה ורכש לו חברים חדשים. מדי פעם הוא יצא לטייל ביער וקרה לו כמה פעמים, שבמהלך טיול במעבה היער הגיחה לעברו חיה טורפת והסכנה היתה גדולה מאד, אך תמיד ברגע האחרון הופיע פתאום ציד שירה בחיה הרג אותה והציל את חייו. פעם מצא חבורה של נערים ריקים ופוחזים והתחבר אליהם. בלכתו איתם בדרך, תפס אותו אדם לא מוכר וגרר אותו הרחק מהם, שם הוא נתן לו מכות נמרצות ואמר לו: הנערים האלה אינם חברה מתאימה לך, לך הביתה''.
פעם אחת הלך בכביש לפתע הגיחה לעברו מכונית וכמעט הוא נדרס, ברגע האחרון הופיע אדם והציל אותו מדריסה.
יום אחד לאחר כמה שנים הלך בן המלך עם חבריו ברחוב ופתאום התחיל לרקוד. חבריו חשבו שנטרפה עליו דעתו ושאלו אותו: ''מה קרה לך האם השתבשה דעתך''?
לאחר שהוא סיים את הריקוד הוא הסביר להם: " תוך כדי שהלכתי ברחוב התברר לי דבר שלא הבנתי שנים רבות והוא מסביר לי הרבה דברים משונים שקרו לי בשנים האחרונות. דעו לכם שאני בן מלך ששולט על הרבה מדינות אך אני לא התנהגתי כראוי לבן מלך וגרמתי לאבי בושה גדולה. לא היתה לו ברירה אלא להגלות אותי לאי הזה. כאן נשארתי לבד ופתאום קרו לי כל מיני דברים מוזרים ", וכך הוא המשיך לספר להם על הזקן שלקח אותו לביתו, ועל הציד שהציל אותו מהחיות הטורפות ביער, ועל כל הדברים האחרים. הוא חייך אליהם ואמר:" פתאום תפסתי את כל העניין. ברור לי שאבא שלי עומד מאחרי כל הדברים שקרו לי. הבנתי שאבא שלי שלח את כל האנשים האלה שעזרו לי. ואני שמח שמחה גדולה ורוקד משמחה כאשר גילתי את העניין והבנתי שיש לי אבא כזה שלעולם לא יעזוב אותי ותמיד יעזור לי".
והנמשל הוא שאנחנו עמ''י זה הבן הסורר ומפני חטאנו נענשו ע''י הקב''ה וגלינו מארצנו.
ובזמן של הסתר פנים, כאשר היינו בגלות רחוקים מארץ ישראל, אירע נס פורים, וכדברי חז''ל אסתר מן התורה מניין? ''ואנכי אסתר אסתיר את פני ביום ההוא''. בנס פורים נתגלתה מערכת שלמה של ניסים והשגחה, ורק אם נציץ מעט במגילה – נגלה את יד ה'. בכל פסוק ישנם גילויים של השגחה פרטית, וזוהי השמחה הגדולה של פורים בימים ההם וגם בזמן הזה, לשמוח שיש לנו אבא בשמים שלא עוזב אותנו, ושתמיד עוזר ויעזור לנו, ממש כמו אותו בן מלך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה