חושב על צער הזולת בחתונת ביתו

היה זה בשמחת נישואי בתו של מורי ורבי, כ״ק האדמו״ר מנדבורנה זי״ע. לאחר ימי השמחה, ניגש סבי, הגאון רבי שמואל צבי קובלסקי זצ״ל, ואמר כי חש שהשמחה היתה מיוחדת, כל הקהל היה נתון בהתרגשות עילאית. . .

הגיב לו הרבי: 'אומר לך את האמת, דווקא אני לא הצלחתי לשמוח כראוי. . .' סבי היה המום, ומבטו כמו זעק: 'למה? מה העיב על הרבי ביום שמחתו? !'

הסביר לו הרבי: 'לפני זמן מה, התייעץ עמי מישהו לגבי ניתוח מורכב. אחרי דיון ארוך ולמרות הסיכונים, הוריתי לו בנסיבות הענין לבצע את הניתוח, ושמחתי לשמוע אחר כך שאכן הניתוח הצליח. אלא שביקשתי ממנו לדווח לי מדי יום על התקדמות ההחלמה, וכבר כמה ימים חלפו ולא קיבלתי כל עדכון, עד שהתחלתי לדאוג ממש לשלומו. . .'

הרבי נשא את עיניו הטובות, והסביר: 'למרות שזו היתה שמחת נישואי בתי, לא הצלחתי לשמוח כראוי. . . דאגתי וחרדתי לשלומו של אותו יהודי, והדאגה העיבה על שמחתי ברגעים המרגשים ביותר. . .' - סיים הרבי. . .