סופר ומונה וחותם / לרגל היארצייט של הראי״ה קוק
***
מחוץ למשרדו של הרב עדין (שטיינזלץ) היה שולחן עגול שעמד במרכזה של ספרייה גדולה.
פעם אחת, ישבנו שם, מספר חברים ופטפטנו לנו.
בין השאר הגענו לדבר על מרן הראי״ה קוק.
במקרה, בדיוק אז הרב עדין יצא ממשרדו ושמע את הדברים.
הוא לא הקדים הקדמות ואמר ישר:
"כדי שתבינו מי הוא היה, אני אספר לכם משהו על הרב קוק.
זה. . לא סיפורי אגדות, אני שמעתי את הדברים מכלי ראשון,
מאדם שנכח במקום"
לנו לקח רגע לעכל את הסיטואציה.
קמנו ממקום מושבנו והתקבצנו סביבו, וכך הוא סיפר:
"שבת אחת, כשהרב קוק היה בלונדון, הוא התפלל באחד מבתי הכנסת המפוארים בעיר.
בסוף התפילה, הוא יצא מבית הכנסת מלווה בפמליה גדולה של כל נכבדי הקהילה ורבניה.
בית הכנסת היה ממוקם בשכונה של עשירים, ואחד מבעלי הבתים, שלא השתייך לקהילה האורתודוכסית בעיר יצא מביתו לברך אותו ב׳שבת שלום'.
הרב קוק עצר, דיבר איתו שעה ארוכה, וכל הפמלייה התעכבה בגלל השיחה הזו.
לאחר שהרב קוק סיים לשוחח עם היהודי והתחיל לפסוע הלאה שאל אותו אחד הנוכחים כיצד זה הוא מכבד כך יהודי ש׳איננו משלנו'?
ועוד מול כל נכבדי בית הכנסת והרבנים?
הרב קוק מצידו, שאל אותו כיצד הוא יודע שהאיש 'איננו משלנו'?
'האם לא ראית שעולה עשן מארובת המטבח שלו? !'
שאל המלווה את הרב קוק.
הרי המטבח נמצא ממש מול שער הבית, כולנו ראינו שמבשלים שם ומחללים את השבת!"
כאן הרב עדין עצר לרגע, הוא חייך חיוך גדול,
מלא פליאה, ודמעות קטנות נקוו בקצות עיניו,
והוא המשיך:
"באותו רגע הרב קוק סובב את פניו בחזרה לחצירו של היהודי העשיר,
הביט לשם ארוכות ואמר:
'לא. אני לא רואה עשן.'
זה. . אתם מבינים? !
הרב קוק פשוט לא ראה את זה."
הרב עדין עצר רגע כאילו לראות אם אנחנו קולטים, ואז הוסיף:
"יש אנשים שקוראים על אהבת ישראל בספרים ואילו את החטאים של אנשים אחרים הם רואים בעיניהם,
('ורושמים ומונים וחותמים' הוסיף בעקיצה).
לעומת זאת,
הרב קוק קרא על החטאים בספרים,
ואילו אהבת ישראל הייתה אצלו דבר מוחשי ופשוט שמבעדו הוא לא ראה את החסרונות של האחרים. ."
הבטתי ברב עדין לרגע ושאלתי:
"אז הרב, אתה אומר שבצד מסוים הרב קוק היה קצת מנותק, לא?"
הרב עדין התרעם, לא נעים לי לומר, אבל הוא תקע בי מבט של:
'אתה מטומטם? או מה?
אני מספר לך סיפור נשגב וזה מה שיש לך לשאול? !'
ואז הוא ענה לי בערך כך:
"זה. . ממש לא.
מה שאני אומר הוא שיש אנשים שחיים ב׳עולם הזה' ומדברים על 'עולם האצילות'.
ויש אנשים שחיים ב׳עולם האצילות',
ורואים את 'העולם הזה' מבעדו, מתוכו.
זה לא ניתוק",
הוא רטן בגערה:
"זה פשוט סוג אחר של מבט על העולם!"
ואני,
שאיני חי בעולם האצילות,
הסקתי שלכל הפחות אוכל מעתה-
למנות, לספור ולחתום את מצוותיו ומעלותיו של זולתי,
במקום את חטאיו וחסרונותיו.
ואולי אז,
אסבול גם פחות מתסמונת:
'משלנו' ו׳משלהם'. .
לחיים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה