קפיצת הדרך להלוויית הרבי מחב״ד

קפיצת הדרך להלוויית הרבי מחב״ד

אני זוכרת את הסיפור הזה כאילו הוא קרה היום. היתה זו הפטירה של האדמו״ר מחב״ד. כמובן שאף אחד לא ידע מראש את יום הפטירה של הרבי, וכך כמובן גם אנחנו. ליתר דיוק, אני, כפי שנבין מהמשך הסיפור.

שהינו בלוס-אנג׳לס בשבת, לצורך דינר שהיה אמור להתקיים ביום ראשון, ערב התרמה לצורך תלמידים יהודים שאין להם כסף לשלם לבית-ספר יהודי. הרב זצ״ל בא לעודד את עשירי הקהילה שיחזיקו את הילדים העניים של יהודי לוס-אנג׳לס שלא מסוגלים לשלם שכר לימוד של בית-ספר יהודי ושולחים את הילדים שלהם לבתי-ספר של הממשלה שבהם אין אף טיפה אחת של יהדות.

בדרך מישראל הצעתי לרב שנלך לבקר את הרבי מלובאוויטש, אך הוא אמר לי שהביקור אצלו יקרב את מיתתו. לא הבנתי את הרמז ונסענו מישראל ישירות ללוס-אנג׳לס.

ביום ראשון בבוקר הבחנו כי פניהם של האנשים שעמנו אינם כתמול שלשום. קרה משהו שאיננו יודעים. שאלנו והם סיפרו לנו על פטירתו של הרבי ועל ההלוויה שאמורה להתקיים בשעה 12: 00. היתה זו שעה שאם ההלוויה היתה מתקיימת בזמנה, לא היינו יכולים להגיע אליה, מהמקום בו היינו, בשל המרחק.

באותה שעה הרב היה בכינוס עם אנשים. כשהוא ראה אותי מרחוק הוא סימן לי שאנחנו נוסעים. לא הבנתי איך אנחנו אמורים להגיע להלוויה, שהרי לא נספיק להגיע, אבל מייד התארגנתי לנסיעה. תוך כדי התארגנות אנו שומעים שדחו את ההלוויה בשעה. אני מחשבת ורואה שזה עדיין לא מספיק לנו כדי להגיע. אחרי עוד איזה זמן הודיעו שדוחים אותה בעוד שעה. בינתיים אנחנו מתארגנים לטיסה, ומפעילים את כל הקשרים שלנו על-מנת לעצור את הטיסה שתמתין לנו. וכך היה. הגענו לטיסה במהירות הבזק, המטוס המתין לנו ויצאנו לדרך.

כל זמן הטיסה אני מחשבת ורואה שאין לנו שום סיכוי להגיע בזמן, למרות כל הדחיות. חסרות לנו שעתיים לפחות כדי להספיק לפחות להיות בסוף ההלוויה. שאלתי את הרב והוא אמר לי: אל תדאגי, כל הטיסה שלנו לארה״ב היתה בשביל שנגיע להלוויה. לא משנה איך יהיה, בסופו של דבר נגיע.

שעה ועשרים לפני זמן הנחיתה המשוער מודיע הטייס המופתע כי יש לו הפתעה בשבילנו, ולמרות שיצאנו מאוחר אנו נגיע שעה ועשרים לפני זמן הנחיתה המשוער.

נחתנו. המשטרה הגיעה כדי לפנות לנו את הדרך. החתימו לנו דרכונים במהירות ויצאנו דרך המדרגות של הצוות. הרב הגיע לבית העלמין בדיוק ברגע האחרון, שם הרב עמד והספיד את הרבי. אחר כך ראו בצוואה שלו שזה היה רצונו של הרבי – שהרב אליהו יספיד אותו.

(הרבנית צביה אליהו שתחיה, אשת הרב)

מתוך אביהם של ישראל