לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט
סיפר מו״ר הרב זצוק״ל: מעשה באדם תושב אחד היישובים הסמוכים לבאר שבע, שנתן את עיניו באשתו לגרשה. הלך ושכר עדי שקר, כדי שיעידו נגד אשתו. העדים סיפרו כיצד נעדרה האישה מביתה ארבע שעות, בתואנה כי עליה לבקר בבאר שבע, אולם למעשה ניצלה את ההיעדרות נגד בעלה.
לאחר ששמעו הדיינים את העדות, נפנו אל האישה ושאלו אותה לגרסתה. האישה השיבה בתמימותה, שנסעה לעיר באר שבע כדי לערוך קניות, ומיד כשסיימה – חזרה לביתה. הדיינים ביקשו לתת אמון בדברי העדים ולהורות לבעל להוציאה בגט, אולם דעתי לא הייתה נוחה מזה, כיוון ש״ניכרים דברי אמת". כדי לבדוק את הדבר, קמתי ועשיתי מעשה.
הלכתי למקום מושבה של האשה ושם עליתי על האוטובוס לבאר שבע. בדקתי ונוכחתי כי הנסיעה אורכת שעה. שאלתי את הנהג מתי יוצא האוטובוס בחזרה, והשיב לי הנהג: "בעוד שעה". כעבור שעה חזרתי לתחנה ניגש אלי הנהג בהתנצלות "ימחל לי הרב על טעותי, רק בעוד שעה יוצא האוטובוס מבאר שבע". ואכן, כעבור שעה נוספת יצא האוטובוס לדרכו ונסע בחזרה. נמצא, אם כן, שהחשבון שמסרה האישה היה מדויק: ארבע שעות סך הכל. מיד זימנתי את העדים בחזרה לבית הדין, סיפרתי להם על גודל עוונו של המעיד "עדות שקרי" ודרשתי מהם לומר את האמת.
לבסוף נשברו העדים, והודו כי קיבלו שכר מן הבעל בתמורה לעדות אשר לא היה בה דבר מן האמת. עדי השקר נעצרו על ידי המשטרה, הועמדו לדין, ונשלחו לשלוש שנות מאסר בפועל. ומני אז, לא הוסיפו עוד עדים להעיד עדות שקר אצלנו בבית הדין בבאר שבע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה