יום חמישי, 23 באפריל 2026

תמוז - סבלנות בשתים בלילה

סַבְלָנוּת בִּשְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה

יְהוּדִי שֶׁזֶּה עַתָּה הִתְקָרֵב לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרוֹ שֶׁל רַב הַשְּׁכוּנָה, שָׁם שָׁמַע עַל סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הִלֵּל הַזָּקֵן.

רַב הַשְּׁכוּנָה סִפֵּר כִּי פַּעַם אַחַת, בְּעֶרֶב שַׁבָּת, הִתְעָרְבוּ בֵּינֵיהֶם שְׁנֵי אֲנָשִׁים עַל סְכוּם כֶּסֶף, אִם יַצְלִיחַ אֶחָד מֵהֶם לְהַרְגִּיז אֶת הִלֵּל הַזָּקֵן. הָלַךְ הָאִישׁ לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְהִטְרִיד אֶת הִלֵּל הַזָּקֵן בִּשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, וּבְכָל פַּעַם עָנָהוּ הִלֵּל בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ.

שָׁמַע הָאִישׁ אֶת הַסִּפּוּר, וְרַעְיוֹן מוּזָר עָלָה בְּמֹחוֹ. הוּא הֶחְלִיט לִבְדֹּק אֶת סַבְלָנוּתָם שֶׁל כַּמָּה מֵרַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם.

"הַאִם לָרַבָּנִים שֶׁל הַיּוֹם גַּם יֵשׁ סַבְלָנוּת? !" שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ, "הַאִם גַּם הֵם נוֹהֲגִים כְּהִלֵּל הַזָּקֵן?"

הוּא הֵכִין לְעַצְמוֹ רְשִׁימָה טֶלֶפוֹנִית שֶׁל כַּמָּה מֵרַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, וּבְשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה הִתְיַשֵּׁב לְיַד מַכְשִׁיר הַטֶּלֶפוֹן, חִיֵּג אֶל הָרַב הָרִאשׁוֹן בָּרְשִׁימָה, וְכַאֲשֶׁר נַעֲנָה שָׁאַל: "מָה מְבָרְכִים עַל תַּפּוּחַ מְצֻפֶּה בְּסֻכָּר?"

הָיְתָה זוֹ שְׁאֵלָה מַרְגִּיזָה בִּמְיֻחָד. וְכִי תַּפּוּחַ מְצֻפֶּה בְּסֻכָּר הוּא סִבָּה לְהָעִיר רַב מִשְּׁנָתוֹ? !

אַגַּב, בָּרוּר וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי יְהוּדִי הַמְּדַקְדֵּק בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, לֹא הָיָה מֵהִין לְהַפְרִיעַ אֶת שְׁנָתָם שֶׁל רַבָּנִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְלוּ כְּדֵי לִבְדֹּק אֶת סַבְלָנוּתָם. . .

מִכָּל מָקוֹם, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הָרַב שֶׁמֵּעֵבֶר לַקַּו אֶת הַשְּׁאֵלָה, הוּא לֹא מִהֵר לַעֲנוֹת. "יְדִידִי הַיָּקָר!" אָמַר, "תּוּכַל לְהִתְקַשֵּׁר אֵלַי מָחָר, וְאֶעֱנֶה לְךָ!" וְסָגַר אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת.

פָּנָה הָאִישׁ לְחַיֵּג לָרַב הַבָּא בָּרְשִׁימָה, וְנַעֲנָה בִּתְשׁוּבָה דּוֹמָה. "זוֹ אֵינָהּ שְׁאֵלָה עֲבוּר שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה! קְצָת דֶּרֶךְ אֶרֶץ!" נִטְרַק הַטֶּלֶפוֹן בְּפָנָיו.

גַּם הָרַב הַשְּׁלִישִׁי לֹא שָׂשׂ לַעֲנוֹת. "הַאִם כְּבוֹדוֹ אֵינוֹ מַבִּיט בַּשָּׁעוֹן? !" נִשְׁמְעָה תְּמִיהָתוֹ שֶׁל הָרַב, וּתְשׁוּבָה אַיִן. . .

כַּאֲשֶׁר הִתְקַשֵּׁר הָאִישׁ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב, הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה שׁוֹנָה. הָרַב הֵרִים אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת, וְשָׁאַל מִיָּד: "הַאִם הַשְּׁאֵלָה סוֹבֶלֶת דִּחוּי כַּמָּה רְגָעִים, עַד שֶׁאֶטֹּל אֶת יָדַי?"

"בְּוַדַּאי" אָמַר הַשּׁוֹאֵל, וְלִבּוֹ נוֹקֵף.

כַּעֲבוֹר כַּמָּה רְגָעִים נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הָרַב "כֵּן, מָה שְׁאֵלָתְךָ?"

הַבָּחוּר שָׁאַל אֶת שְׁאֵלָתוֹ, וְהָרַב הֵשִׁיב לוֹ בִּפְרוֹטְרוֹט, בְּסַבְלָנוּת וּבִמְתִינוּת, וְרַק לְאַחַר שֶׁוִּדֵּא כִּי הַשּׁוֹאֵל הֵבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה, סִיֵּם אֶת הַשִּׂיחָה, לֹא לִפְנֵי שֶׁאָמַר: "אַל לְךָ לַחֲשֹׁשׁ לַשָּׁעָה. תּוּכַל לְהִתְקַשֵּׁר אֵלַי תָּמִיד, וְלִשְׁאֹל כָּל שְׁאֵלָה שֶׁתִּרְצֶה, וּמָתַי שֶׁתִּרְצֶה. . .".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אור רוחני במקום אור גשמי - יופי וצניעות

בספר "אגרות סופרים" הובא המעשה המדהים הזה: מקובלנו מבית אבא זצ״ל שזקנתי הצדקת מרת גיטל ע״ה, היתה יפת מראה מאוד ברה כחמה וזיו...