סיפר מו״ר הרב זצוק״ל: פעם בא איש עשיר לפני הבבא סאלי זיע״א, והציע להעניק לו סכום כסף גדול. ידוע היה, שעשיר זה – הממון מדבר מתוך גרונו. וכך הייתה הצעתו: סכום כסף נכבד יפקיד העשיר על שם הבבא סאלי בתוכנית חיסכון נושאת רווחים, ומן הרווח הזה יפריש מדי חודש בחדשו סכום נאה לכלכלת הבבא סאלי ובני משפחתו. נעמו דברי העשיר לאוזנם של בני הבית, אשר ידעו שבכך יוסר נטל הדאגה לכלכלתם בעתיד הקרוב.
אלא שהעשיר לא למוצא פיהם הוא צריך, אלא להכרעתו של הבבא סאלי, שהרי את ברכתו הוא מבקש. ואולם, הבבא סאלי איננו צריך לא לעשיר ולא לממונו, ואמר לאותו עשיר להשאיר את הכסף אצלו והוא כבר יחלק אותו כראות עיניו. בקשתו של הבבא סאלי לא נתיישבה על ליבו של העשיר, באשר לבבא סאלי רצה לתרום ולא לכל אדם ועל כן הוסיף להפציר כי יסכים בבא סאלי שיפקידו עבורו את הכסף בתכנית חיסכון.
דא עקא שסדנא קדישא בבא סאלי היה זהיר מאוד בענייני רבית ועדיין לא אבה לקבל, בני הבית אשר ידעו כי הסכום הנכבד יקל במאוד מן הנטל אשר על כתפיהם ביקשו שהרב יסכים לכל הפחות לשאול לדעת מורה הוראה. בבא סאלי שילח את העשיר מעל פניו, והודיעו כי יבוא לעת אחרת לשמוע את תשובתו, ואת אחד ממשמשיו הנאמנים שלח אלי בשאלה אם אפשר להיענות להצעה של אותו עשיר, או שמא יש בתוכנית החיסכון בעיה הלכתית של אבק ריבית. הרצה בפניי השמש את שאלת הבבא סאלי, תוך שהוא מטעים דבריו לדיין: מדובר בכסף רב, שבוודאי נצרך לבבא סאלי ולבני ביתו, ואין למנוע טוב מבעליו. והוסיף טענות כהנה וכהנה, שכל תכליתן שלא להכרית את הממון מבית הבבא סאלי. לאחר ששקלתי את העניין, קראתי לשלוחו של הבבא סאלי, ואמרתי: מבחינה הלכתית, אין בעיה במשיכת כספים חודשית מתוכנית חיסכון, כל עוד זו מבוססת על היתר עסקא, פני השליח נהרו וכבר ביקש להסתלק.
עצרתי אותו ואמרתי לו: תן דעתך על כך, שאולי אין דעתו של הבבא סאלי נוחה מזה. כשבא השמש לפני הבבא סאלי מסר לו בשמחה, כי "חכם מרדכי" דן בעניין והסיק שאין בעיה הלכתית. ומה עוד אמר החכם? , חקר הבבא סאלי. לשמש לא נותרה ברירה, והוא הודה כי "חכם מרדכי" אמר שדעתו של בבא סאלי לא תהיה נוחה מן העניין.
אכן, אמר לו הבבא סאלי, אינני מרוצה מכל העניין, ולא אטול את הכסף. בא העשיר, ושמע את סירובו של הבבא סאלי. החל השמש מלחש באוזנו את פרטי השליחות ובמי נועץ בבא סאלי ומדוע סירב. מיהר העשיר ועלה לירושלים ופנה אלי בעזות: מי אתה שתקבע לבבא סאלי מה לעשות? נפניתי אליו, כמי שאינו יודע במה מדובר, והשיב לו באותו מטבע לשון: ומי אתה שתקבע לבבא סאלי מה לעשות?
אני הוא העשיר פלוני – ענה בגאווה. גם אני עשיר גדול – עניתי לו – ואינני זקוק לכספך. הסתכל העשיר על הרב בהערכה, שתק וחזר לביתו. רצה העשיר לבדוק את מדת עושרו של הרב, ומשנתברר לו שהרב אינו מן העשירים הגדולים חזר אליו בטרוניא ואמר: בדקתי והרב איננו מן העשירים השיב לו הרב: אני שמח בחלקי יותר ממך, וכיון שאינני צריך למאומה – יש לי הכל. אולם אתה הרי אתה מבקש לעשות צדקה וחסד.
אם כן, תן איפה את הכסף לבבא סאלי ישירות, בלי עצות ותנאים! בראש מורכן בא העשיר לבית הבבא סאלי, ומסר לו בו במקום את כל הכסף. פנה אליו הבבא סאלי כשבת צחוק על פניו: הייתם אצל חכם מרדכי? יפה, לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי. מיד חולקו כל המעות לצדקה, לישיבות ולשאר נזקקים, עד שלא לנה אותו לילה אף לא פרוטה אחת בבית הבבא סאלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה