בספר "אגרות סופרים" הובא המעשה המדהים הזה:
מקובלנו מבית אבא זצ״ל שזקנתי הצדקת מרת גיטל ע״ה, היתה יפת מראה מאוד ברה כחמה וזיו פניה מבהיק עד להפליא. ובצדקותה הגדולה הסתירה עצמה ככל האפשר מעין רואים ולא יצאה בשוק רק בהכרח גדול. ופעם אחת בלכתה ברחובות קריה הרגישה שאיש אחד אחז דרכו אחריה, ולמרות כל תחבולותיה להסתתר מפניו, רצה הלה להביט בפניה. ותצטער על זה מאד. ובשובה לבית אביה לקחה ספר תהילים שבו היה רגיל אביה הקדוש החת״ם סופר להתפלל בכל עת מצוא, ותבך ותתחנן לפני ה' להסיר ממנה תואר פניה. וכבא אביה הקדוש לבית וימצאנה עומדת בזווית ומתפללת ודמעות שליש על פניה, ויחרד על המראה, ויאמר בתי למה תבכי מרה ולמה ירע לבבך?
ותען ותאמר הנה נא ידעת אבי אומרים עלי כי יפת מראה אנכי ורואי בחוץ קלי הדעת יביטו יראו בי ונלכדו בעבירה, וכן אירע לי גם עתה בלכתי בשוק ואתחלחל על הדבר הזה ובמסתרים תבכה נפשי. על כי הנני אבן נגף וצור מכשול לרבים, ובצר לי על זה התפללתי לרבוני שיסיר אור פני ממני ולא תבא עוד תקלה על ידי.
ויתפעל אביה הקדוש מאוד לשמוע דבריה, ויאמר לה ברוכה את בתי לה'. היטבת כל אשר דברת. ומאחר שכוונתך לשם שמים גם אני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך. יתן ה' שאלתך אשר שאלת מעמו ועת הנה הרה ויולדת בו, ותחת אשר את מוותרת על אור פנים גשמיים, תזכי לבן מאיר עיני ישראל בתורתו וצדקותו, ויהי לה כן כי בזמן קצר אחרי זה נחלתה במחלה קשה ואם כי שבה לאיתנה כבראשונה, בכל זאת פניה לא היו לה עוד. פנה הודה, פנה זיוה. ואחר זה נולד לה אבא מורי הגאון הצדיק ה״חשב סופר" זצ״ל אשר היה מופת לרבים בגדולת תורתו וקדשתו הנשגבה, ככל אשר דבר לה מלאך ה' קדושת זקני החת״ם סופר זצ״ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה