סיפר הרב, שפעם הגיע לבית הדין הגדול בעיר העתיקה אדם ששידך זוג לנישואין.
בני הזוג התחייבו לכבד אותו בברכה בשבע ברכות שתחת החופה. הוא התלבש והתכונן נפשית למעמד, אך לבסוף לא נתנו לו לברך. כל כך הצטער אותו אדם שסירב למחול להם ותבע אותם לבית הדין שבעירו.
הדיינים שם לא ידעו מה לעשות בדינו ושלחו אותו לבית הדין הגדול. הכרעת הדיינים הייתה שאי-אפשר לחייבם על כך. הרב ניסה לשכנעו ולהרגיעו שימחל להם, והאדם מתעקש ולא מוותר.
הרב הוסיף לפסק הדין בכתב ידו שאם ימחל להם, יזכה לגן עדן והיה שכרו גדול בשמים. היהודי יצא זועף מבית הדין והעמיד שלטי מחאה והפגנה מול בית הדין הגדול, שהיה ממוקם אז במבנה ה״אדרא" שברחבת הכותל המערבי.
לאחר יום או יומיים של הפגנה, הגיע למקום רבי פנחס רפאלוף ע״ה (יהודי ערירי בעל צרות, שמח ותקיף, שהיה בכותל המערבי באופן קבוע, אוסף כסף ומחלקו במוצאי שבת לבאים לכותל בשבת, שיהיה להם איך לשלם את נסיעתם בחזרה).
רבי פנחס הגיע עם שני דליים מלאים מטבעות ושטרות כסף שאסף וקיבץ בכותל. כששמע שיש לאדון שלפניו פתק של חכם מרדכי שמזכה אותו להיכנס לגן-עדן, אמר לאותו אדם: קח את דליי הכסף האלו תמורת הפתק שתיתן לי!
הלה הסכים בחפץ לב, אבל אחרי שראה את אושרו ושמחתו של רבי פנחס החל להבין שהפסיד משהו בעסקה זו והחל מתווכח עם רבי פנחס על העסקה, עד שהגיע למקום הרב גץ, רב הכותל, ועשה ביניהם פשרה.
והיה מספר הרב, בחיוך, בשמחה ובעונג איך רבי פנחס אמר: "אני עם הפתק של חכם מרדכי, ישר יכניסו אותי לגן-עדן! ואז כשיבואו לפתוח את הפנקסים של מעשי בשמים ימצאו שלא בדיוק מגיע לי גן-עדן, אבל אחרי שפנחס נכנס כבר לגן-עדן, מי יוכל להוציא אותו משם?". ואשריו ששימח את הרב כל כך. ודאי חלקו בגן-עדן.
(באור פניך)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה