מספרים שפעם אחת היתה לצדיק הירושלמי, ר׳ אריה לוין, התלבטות קשה, והוא לא הצליח בשום אופן להגיע להחלטה. הוא ניגש לבית הרב קוק להתייעץ עמו. הימים ימי תחילת חודש אלול, הרב לא היה בביתו, גם בית מדרשו היה ריק באותה שעה, ורק ״הנזיר הירושלמי״, ר׳ דוד כהן, ישב בפינתו בבית המדרש ולמד. ראה הרב הנזיר במבוכתו, וסימן לו שישב אצלו. דא עקא, הנזיר שתקן מופלג היה כל השנה, על אחת כמה וכמה בימי אלול שבהם יושב היה בתענית דיבור ממש. התיישב ר׳ אריה ליד הנזיר ופתח בשתיקה, ישב כנגדו הנזיר והאזין לשתיקתו. שתקו יחד דקה, שתקו דקתיים, חמש ועשר דקות, עד ששתקו יחד כחצי שעה. אחר קם ר׳ אריה בשמחה גדולה, הודה לנזיר, ושב לביתו עם החלטה חדה וברורה.
https: //www. giluydaat. co. il/%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%94/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה