בס'''ד
השבוע ביום חמישי ט''ז מרחשוון ימלאו כ''ב שנים לפטירתו של רבי שלמה קרליבך. בחייו היו לו חסידים רבים וגם מתנגדים. לאחר מותו הוא זכה שבבתי כנסת רבים ברחבי הארץ ישירו את מנגינותיו בתפילות קבלת שבת מדי שבת בשבתו, ויש מנינים הנקראים מניני קרליבך ששרים את מנגינותיו גם בתפילות שחרית ומוסף ובהלל. יש שעוסקים בחינוך ובקירוב לבבות מנגנים בגיטרה את ניגוניו ומספרים את סיפוריו. סיפוריו ודברי התורה שלו שנאמרו בצורה מאד יחודית התפרסמו בספרים ונפוצו בכל רחבי הארץ והעולם. סיפורים רבים התפרסמו אודותיו, על אהבת ישראל הגדולה שהיתה לו, ועל החסדים העצומים שעשה בגופו ובממונו כל ימי חייו. דרכו היחודית לו בקירוב רחוקים (שבחלקה לא היתה תואמת את דיני השולחן ערוך) איננה דרך שאנחנו יכולים ללכת בה, אך יש לנו הרבה ללמוד מהנשמה הענקית הזאת. לפנינו סיפור אחד טיפה בים על רבי שלמה שגם לאחר מותו זכה ''לעזור'' לאנשים.
מספר חסיד בובוב מבורו פארק שבשעת לילה מאוחרת טעה ביציאה מהכביש המהיר ומצא את עצמו בהרלם (רובע מגורי בצפון מנהטן בארה''ב היה ידוע כאזור פשע). הוא לא היה מודאג במיוחד כי חשב שיחזור לכביש המהיר. אך כתוצאה מתקלה טכנית המכונית נעצרה והוא מצא את עצמו ברחוב חשוך ומזוהם באשפה. הוא יצא מהמכונית כדי לפתוח את מכסה המנוע ולבדוק מה קרה, ופתאום ראה שלוש דמויות מאיימות רצות לעברו מן החשיכה. הרחוב היה שומם ולא היה למי לקרוא לעזרה. הוא היה בטוח שסופו קרב והתחיל לקרוא 'שמע ישראל'. כאשר שלושת הבריונים הקיפו אותו הגיע פתאום אדם גדל גוף ומרושע למראה וצעק אליהם ''הי אחים, חכו רגע לפני שאתם מתקיפים את היהודי הזה אני רוצה לשאול אותו שאלה''. הוא ניגש לחסיד בחן אותו מכף רגל ועד ראש, שלף פיסת נייר מרובעת מכיסו והראה אותה לחסיד ושאל אותו: ''אתה מכיר את האיש הזה''? החסיד רעד מפחד הסתכל בנייר וראה כרטיס ביקור עליו היה כתוב הרב שלמה קרליבך. ''כן'' אמר החסיד ''בטח שאני מכיר את ר' שלמה. הוא אדיר. הקדוש מכולם''. הבריון הביט בחסיד ארוכות ואמר לו ''אתה יכול להרגע''. הוא פנה אל שלושת הבריונים האחרים וצרח עליהם שיסתלקו. ''הוא אח שלי'' אמר להם. ''תעזבו אותו. עכשיו אני שומר עליו''. כאשר השלושה התרחקו באכזבה הבריון הרביעי עזר לחסיד לתקן את האוטו וסיפר לו את הסיפור הבא: ''אני עוזר לך מפני ששלמה תמיד עזר לי. לפני שנים הייתי בין חסרי הבית שגרים בקרטונים בפארק ריברסייד שליד בית הכנסת של שלמה. חייתי מהנדבות שקיבצתי. הנדבות הגדולות ביותר היו תמיד של שלמה קרליבך. בכל פעם שפגשתי אותו הוא נתן לי לא פחות
מ 10$ מכספו. הוא תמיד קיבלת את פניי בברכה 'הי אחי הקדוש מה קורה'? וניסה לעזור לי להשתנות. מעולם לא שכחתי אותו, וכרטיס הביקור שלו תמיד איתי. הצלתי את החיים שלך הערב בגלל האהבה של שלמה קרליבך''. (מתוך הספר הרבי מקרן הרחוב עמ' 176 – 177 ).
* רבי שלמה קרליבך כידוע היה דמות שנויה במחלוקת במגזר החרדי. יום אחד מגיע ר’ שלמה קרליבך למסעדה בארה”ב, כדרכו באהבת ישראל עבר בכל שולחן ולחץ ידיים וברך בחום כל אחד. בשולחן בקצה המסעדה אליו הגיע אחרון ישבו שני אנשים חרדים אשר אחד מהם לחץ את ידו של ר' שלמה קרליבך אך השני סירב בתוקף.
ר' שלמה לא מבין וחושב אולי האיש לא שם לב שהוא מושיט לו יד. מנסה שוב אך האיש אומר מפורשות אני לא רוצה ללחוץ לך יד. אתה איש מלוכלך.
ר' שלמה מתחנן על נפשו “מה אני עושה שלא יקרה שיהודי לא ירצה ללחוץ לי יד? אני מוכן לחזור בתשובה. תגיד לי מה לעשות אך אני חייב שגם אתה תלחץ את ידי?
האיש אומר לר' שלמה, שמע, אתה אומר לי שאתה חוזר בתשובה רק בשביל ללחוץ את ידי אך אני לא מאמין לך. ר' שלמה מתיישב למול האיש ומתחיל לבכות לרבונו של עולם, אבא שבשמים, רציתי לקרב יהודים אליך. ירדתי גם לאנשים במקומות הכי נמוכים. התלכלכתי איתם אך עכשיו אני מתחנן אליך. רחם עלי וקבל אותי בתשובה שלימה.
ר' שלמה פתח סידור ואמר וידוי שלם על כל סעיפיו ובדמעות אמיתיות שכל העומדים מסביב החלו לבכות כמו שרק ר' שלמה היה יכול בנשמתו הגדולה. ר' שלמה התחנן באמת מעומקא דליבא והחרדי הקנאי נשבר למול המחזה וקם ולחץ את ידיו של קרליבך ופתחו במחול ובאהבה גדולה.
ר’ שלמה קרליבך התנצל שהוא חייב לרוץ כי הוא מאחר את הטיסה. הישר משם יצא לשדה התעופה ושם במטוס שעות קצרות לאחר שאמר וידוי בבכי רב על כל חייו דמם ליבו והשיב נשמתו הגדולה והנקייה ליוצרו…. בעל המעשה פרסם את הסיפור לפני כמה חודשים.
* מתוך הספר משמיע ישועה עמ' 155 – 156:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה