תלמידו של הרמב״ן ז״ל חלה בחולי קשה, ובא הרמב״ן לבקרו. כאשר ראה שקיצו קרב ובא, והולך הוא לבית עולמו, אמר לו: "שמע נא, בני, את אשר אצווך. דע שבעולם העליון יש היכל עליון, ושמה כסאות למשפט, והשכינה ניצבת בעדתם. הא לך קמיע, ודע שבקמיע זה יפתחו לך כל שערי ההיכלות שברקיע, עד שתגיע להיכל העליון הזה, ושם תשאל כמה שאלות עצומות שיש לי בנוגע לכלל ישראל". את השאלות נתן לו בכתב יחד עם הקמיע, וביקשו שיבוא אליו בחלום ויגיד לו את התשובות שישמע שם.
נפטר התלמיד לבית עולמו, ויהי היום והרמב״ן היה יושב על יד חלונו ועוסק בתורה, והנה הופיעה דמות תלמידו לנגד עיניו. אמר לו התלמיד: "ידע רבנו, שבכל מקום שבאתי והראיתי את הקמיע, נפתחו בפני השערים, ונתנו לי רשות לעלות מעלה מעלה, עד ההיכל הזה שאמר לי. וכשרציתי לשאול את הקושיות שהכין לי רבי ומורי, ראיתי מיד שכל הקושיות אינן קיימות בעולם האמת, ששם הכל מובן והכל בצדק ובמשפט"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה